ישמע הזוי אבל אמיתי לחלוטין

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

27/11/2006 | 22:49 | מאת: הולדן קולדפילד

אני בן 22 אני נחשב לגמד מבחנה רפואית 1.43 בחיים לא הייתי עם אשה עד לא מזמן התקבלתי ללימודי הנדסה ואני מתחיל בפברואר כל אחת דוחה אותי וזה גורם לי לרצות לשים סוף מעליבים אותי המון ברחוב אין לי שום חבר למעשה אני לבד וההורים חושבים שאני בן אדם מאושר למרות שבא לי לסיים עם החיים הייתי בטיפול לקחתי סרוקסט ועדיין רע לי אין לי כוח להיות אופטימי כי נגמרו לי הכוחות ואין תרופת קסם רוצה להיות בריא מת להיות בריא אבל גם צת להרגיש אחרי כל זה מאוד קל לי לעשות צעד אחר אבל מפחד לפגוע באמא שלי אני בוכה עכשיו אני תמיד בוכה ונמאס לי לא יודע מה יהיה מחר פחדן יותר מכל עצוב

לא הזוי. מאוזן לחלוטין. מצוקתך אמיתית, ולכן הכאב והעצב הינם הדבר הכי טבעי. החיים עם מגבלה - הינם חיים מורכבים. לא בהכרח מסכנים או עלובים. סיוע פסיכולוגי הינו דבר שמתבקש במצבך. פעמים רבות איש/ת המקצוע יכול להאיר ולכוון לאורח חיים שמאפשר סיפוק ומשמעות. בדוק האם אתה זכאי לכך עקב מוגבלות, בביטוח הלאומי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה