הזדהות טוטאלית

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

30/11/2006 | 21:22 | מאת: יהודית

אני פונה אלייך בבקשה לעזרה. אני בת 33 , נשואה ללא ילדים, יש לי אחות קטנה ממני בשנה,פרודה עם 2 ילדים קטנים הקשר ביננו הדוק, קשר חזק תמיכה תמידית, היא דומה לי ואני לה בהרבה דברים. ועכשיו אגש לעניין, לפני מספר חודשים (קיץ) בעלה החליט כרעם ביום בהיר שהוא רוצה להתגרש, והותיר אותה וילדיה לבדם, היא אצל הוריי עכשיו אחותי לא עובדת, היא נתנה את כל כולה בגידול הילדים, ועכשיו היא נותרה לבדה עם ילדיה, כל יום אחרי העבודה אני הולכת לעזור לה, גם הוריי עוזרים הן ברמה הכספית והן ברמה הרגשית, גילינו שהוא עשה צעד זה בשל "אהבה" אחרת שאני מכירה, וכל יום אני לא נחה דקה מהמחשבות שאיך הוא יכול לעשות דבר כזה, שהרי הם נראו כזוג אידיאלי, לא היה משבר ולא כלום.הכל היה נראה טוב, גם בעיני אחותי. אנחנו נכנסנו להלם, הוא היה בן בית, הכל היה על מי מנוחות ובין רגע, הכל התהפך. אני מזדהה טוטאלית עם אחותי וקשה לי עם זה.מה עליי לעשות? איך לעזור לה? ולעצמי? אני ממש בדיכאון מכל המצב, למרות שיש רגעים שאני אומרת שטויות נעבור את זה, אבל זה לא עוזב אותי כל הנושא הזה. בבקשה עזור לי.איך לייעץ לאחותי להמשיך הלאה בחיים, איך? אני מקווה לקבל תשובה בהקדם, ותודה מראש, יהודית

אין רע בלהיות מזוהה עם חותך. זה חשוב לה, כדי שתרגיש אבדה וחמימות. את אינך צריכ הלהיות השופטת. מה שכן חשוב מאד הוא שימור הקשר ההורי. ולכן אין לקבל התנהגות פוגענית או מבזה כלפי הבעל (לשעבר). ללא ספק - נימוקיו עימו; מה שאתכם צריך לעניין זה לא איך הוא סביר את העניין לאישתו לשעבר, אלא איך הוא ממשיך לקיים את אבהותו. גם אם נדמה למישהו במשפחתך שהוא בעל גרוע או חבר שאיכזב - חשוב שתדעו שאין בזה שום סתירה או מגבלה להיותו מסוגל להיות אבא מצויין. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה