חופשת לידה ודעה של בן זוגי

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

20/12/2006 | 19:59 | מאת: אריאלה

שלום, אני נשואה 6 שנים, בעלי ואני מנסים להביא ילד לעולם, אני לאחרונה התחלתי לדבר על כך שברגע שאלד את ילדי הראשון/נה, ארצה לתת את כל כולי לתינוק, מקצים לאישה 3 חודשים לחופשת לידה, ואני מראש יודעת שארצה יותר מזה, אפילו שנה, בעלי לעומת זאת, דואג לומר לי בנחישות, שאין מצב, שברור שאחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה המוקצית, ואני בליבי אומרת, שילד ראשון לפחות אתן מעצמי ואגדל אותו כמו שאני כל חיי רציתי,מה אני עושה? איך לומר לו או לשכנעו? שזו הדרך הכי טובה לגידול ילדיי. אני לא עצלנית ואני אישה עובדת מאז ומתמיד ומאמינה ביכולות שלי. בכל אופן,הוא אומר זאת מתוך "חשיבה כלכלית" הוא משתכר בחודש פחות או יותר כמוני, אך אני יודעת שאפשר לחיות ב"צינעה" ואני מוכנה לוותר על הרבה דברים, אך אצלו זה לא בא בחשבון. אני די בלחץ מהעניין, מה עליי לעשות? אני יודעת שאפשר לחיות כך, נכון יש הוצאות למיניהם אבל אני אומרת שלפחות עם הילד הראשון אני אשאר עימו ואגדל אותו, עד שארגיש צורך לחזור לשיגרת העבודה. אנא עזרו לי. תודה אריאלה

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2006 | 12:22 | מאת: אחת

למה לא לחכות לגשר ולעבור אותו למה לדבר באוויר כל דבר בעיתו ודברים שנאמרים כרגע לא בהכרח יהיו אותם הדברים בעתיד שיהיה בשעה טובה בהריון המתוכנן אחרי הלידה תגיעו להחלטות אין טעם להתווכח על משהו לא קיים

אינני בטוח שאענה ישירות משהו שיקלע ממש אל לב עניינכם האישי, כי דרושה הכרות אישית-מקצועית כדי להכנס לעין הסערה הזוגית. ולכן אנסח כאן תשובה כללית למצבי קונפליקט זוגיים: ראשית, בואו ונברר על אילו קונפליקטים אני לא מתייחס כאן בתשובתי: - לא על כאלו שמתפתחים על רקע אידאולוגי או אקדמי שונה; נניח זיווג בין שומר/ת מצוות וחילוני/. - לא על כאלו שמתפתחים על רקע פתלוגיה אישית; נניח הפרעה אישיותית שגורמת לפרנויה או שתלטנות. אני כן מתייחס כעת לקונפליקטים שמקורם בזוגיות היום יומית ושלל התסכולים הקטנים שמתהווים שם, ושמעת לעת מייצרים נחשולים גדולים של כוחנות. הכוחנות אינה "רעה": היא באה לווסת ולייצר "שוויון" שאחד מהצדדים צריך, באופן מודע או לא. הפתרון, לכן, צריך ללכת קודם כל הסטורית - לסרוק את אזורי התסכול. לאחר מכן להווה - לתקן ולשנות מערכת יחסים שתהיה יותר הדדית ומספקת את שני השותפים. לאחר מכן לעתיד: לברר את האפשרויות למצוא מוצא ששני השותפים רואים בו משהו ראוי, ולא פשרה מעיקה. התהליך הזה מצריך פעמים רבות מעורבות וסיוע פסיכולוגי מקצועי. והנה טיפ: מצב עתידי כזה אפשרי, למשל, אם הקדשת הזמן לתינוק תעשה בד בבד עם שינוי תעסוקתי, כך שתתאפשר הכנסה מעבודה מהבית. פתרון אחר אפשרי אם הבעל ישנה את אורח עבודתו, והתינוק יהיה באחריותו מספר שעות גדול, כדי לאפשר המשך תעסוקת האם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה