כבר לא יודעת מה לעשות...

היי אני בת 23 התחתנתי לפני כ4 חודשים עם בחור שמבוגר ממני ב10 שנים אני סטודנטית לתואר ראשון. בעלי לא עובד מאז החתונה ידוע לי שהוא היה עובד לפני ונאלץ להתפטר עקב סיבות שלא אפרט כאן אך מתכוון להתחיל עבודה חדשה ממש בקרוב . עברתי לגור לכפר של בעלי שמרוחק מהכפר שלי שעה נסיעה.\ הבעיה הכי קשה היא עם בעלי הוא מתייחס אליי כמו אבן. אין לי דרך אחרת להגדיר זאת כשאנו יושבים ביחד הוא לא מדבר איתי לא מסתכל עליי אני לא מרגישה שיש ביננו משהו משותף בכלל גם הסקס היה גרוע מהתחלה אני לא מרגישה שיש תשוקה להט ביחסים ואני נורא משתוקקת לזה. הוא לא עזר לי בכלל להתאקלם למקום החדש (לפני החתונה לא הכרתי אף אחד משם ואני טיפוס ביישן שקצת קשה לו ליצור קשרים חברתיים. בהתחלה גם היו לו הרבה תלונות על כך שלא התמצאתי בהפעלת מיקרוגל בהפעלת המערכת סטריאו ברכב לא הייתי נהגת טובה- נווו מה לעשות 5 שנים מאז שקיבלתי רישיון לא נהגתי והיה מתעצבן על כל דבר אבל איכשהו כנראה אני התרגלתי גם למכשירים וכנרא גם הוא התרגל אליי הטענות שלו פחתו ממש. יש להזכיר מיום הראשון לא שמעתי ממנו מילה יפה מחמאה הוא לא מחבק אותי לא מנשק ועושים סקס רק פעם בשבוע כי לטענתו עדיף איכותי אחד על הרבה כמותי. ואני שואלת:כמה זמן אפשר לחיות ככה? אני ממש מיואשת. אני דיברתי איתו לפני החתונה על עניין הבושה וקשיי התאקלמות וציפיתי שיעזור לי אבל אין!!!!!!חוץ מזה שאני יושבת בבית ומשרתת אותו כמו רובוט אני לא מרגישה שיש ביננו משהו. ממש קשה להאמין שהתחתנו מרצון.(אף אחד לא שידך ביננו)בנוסף לכל יש לי מטבח משותף עם חמי וחמותי וגם לחמי יש בעיות זכרון קשות וחמותי טוענת שהיא מיואשת מזה ואני שומעת מהסלון שלנו את כל הדיבורים שלהם ,בעיות הזיכרון שלו ממש קשות שממש אי אפשר לנהל איתו שיחה נורמלית...הוא גם נוהג לפתוח את הדלת של הבית שלנו מבלי לדפוק וזה ממש לא נעים לי אני לא אומרת כלום כי אני יודעת שזה לא נובע מחוסר אופי אלא מצהשיכחה. בקיצור HELP האם לדעתך הבעיות ביני ובעלי ייתנות לפתרון??