החבר וה"ידידות"
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
לאחרונה, אני וחבר שלי החלטתנו "להגדיר" את הקשר שלנו סוף סוף אחרי תקופה די ארוכה שאנחנו ביחד ולא ביחד. כלומר, היינו במן סוג של זוגיות (סקס, רגשות וכו') אבל תמיד פחדתי ללכת עם זה עד הסוף, מהסיבות שלי. יש לי בעיה בעניין ה"ידידות" שלו. יש לו המווווווון ידידות שכמעט עם כל אחת מהן היה לו איזה שהוא קטע מיני (בזמן פרידות שלנו או לפני הקשר שהתחיל בינינו). גם היום כשאנחנו ביחד, הוא נפגש איתן מדי פעם לכוס קפה, שיחת טלפון, מסנג'ר וכו' בטענה שכל עוד אנו ביחד, אין סיכוי שיקרה ביניהם משהו מעבר לשיחה ידידותית. עד היום, בגלל שלא היינו "מוגדרים" כחברים, לא יכולתי להגיד מילה וחצי מילה על זה, אבל עכשיו זה מאוד מפריע לי. אני טוענת שעכשיו זה כבר לא מתאים כל המפגשים/שיחות וכו' כשיש לו חברה ולדעתי, כל עוד אנחנו חברים, הוא צריך לנתק קשר עם הבחורות האלה (הוא טוען שהן ידידות טובות שלו). הוא חושב אחרת ממני וטוען שהוא יודע עכשיו למתוח קו אדום ביחסים איתן ואין לי מה לחשוש. מי לדעתכם צודק? האם אני צריכה לרדת מזה? כלומר, לא לבקש ממנו לנתק את הקשרים איתן? האם אני קטנונית? אני פשוט חוששת שברגע הנכון בזמן הנכון, "היא" תדע לנצל את הרגע החלש שלו ולהפיל אותו. הוא בחור מושך ומצחיק ובנות פשוט מתות עליו. מה עלי לעשות? הקשר שלנו מתחיל להיות רציני ואני לא רוצה לעשות טעויות.
העניין הבעייתי שאני מזהה הוא מה שהגדרת אותו כחוסר המוכנת שלך "ללכת עד הסוף". האם זה משהו שקשור בהתבגרות שטרם בשלה? בפחדים מגברים על רקע סטראוטיפי? בהמתנה לאביר על הסוס שיראה מחויבות ע"י דהירה מסוף העולם כדי להגיע אלייך? הדרישה שלך שהבחור ינתק כל מגע, עוד בטרם את התקבעת בעמדתך ובתחושתך,היא עוד אחד מההתנהגויות שכנראה משקפות את חוסר הביטחון שלך. כדאי לזכור שזוגיות צריכה להכיל הדדיות, והתקבעות רגשית והתנהגותית צריכה לקרות אצל השניים, באותו הזמן. לכשתשדרי לאורך זמן מחויבות, יש להניח שבן זוגך ישנה את דרכו. לא סביר שניתן להגיע למצב כזה ע"י הכרזה חד צדדית מצידך, וציפייה להענות ממנו. סביר שההמלצה ללכת לטיפול פסיכולוגי היא הכי טובה עבורך, כי הכשל שבו מדובר הוא בסיסי, ויכול לרדוף אחרייך לאורך כל זמן שהזוגיות שלך תתקיים, אפילו לאחר נישואין. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם