מערכת יחסים שאינה מוגדרת

שלום רב וחג שמח. אני אישה גרושה עם ילד שהכירה גבר שנמצא ממש בתחילת הליך הגירושים שלו לאחר כ-20 שנות זוגיות עם פרודתו. הוא אינו חי בבית אבל מעורב מאוד בחיי הילדים. אנחנו מבלים לילות יחדיו. מדברים רבות בטלפון, מטיילים , משתפים האחד את השני בלבטים ובבעיות היום-יומיות וכו'. הוא נמצא במצב מאוד קשה מבחינה רגשית. הוא קשור לילדיו מאוד וכרגע אינו גר איתם. עוברת עליו תקופה מאוד קשה ומלאת תהפוכות ואני נמצאת לצידו בימים הטובים ובימים המאוד רעים. אנחנו מרבים לשוחח על החיים שהיו ועל הילדים. אני שומרת על נייטראליות למרות שמאוד קשה לי לעיתים לשמוע את הדברים שעוברים עליו. אני אינני "מלכלכת" על פרודתו ותומכת בו מאוד בכל הקשיים עם ילדיו. מייעצת מתוך נסיוני האישי ומנסה כמה שיותר לחבק ולאהוב. מנגבת את הדמעות כשיש וגורמת לו לחייך עד כמה שניתן. אתמול היה לנו זמן איכות מאוד מיוחד ורומנטי וניצלנו אותו גם לדבר על היחסים ביננו. הוא אינו מביע רגשותיו וטוען שאני החברה הכי טובה שלו... הוא אמר שאנחנו יחד והוא כרגע לא יכול להגדיר הגדרות יותר עמוקות. הוא ביקש סבלנות ואמר שהדברים ביננו חייבים להיבנה לאט ובזהירות. אין ספק שהסביבה שלי אומרת לי לברוח כי אני בסוף אפגע. אין ספק בליבי שאני אוהבת אותו מאוד ולא יכולה "לנטוש" אותו בתקווה שיש עתיד ביננו. נקשרתי אליו מאוד. נקשרתי לכאב שלו... לחמלה שלו... לאינטלגנציה שלו...לחום הלב שלו... מה אני אמורה לעשות? להשאר במצב הזה ולספוג "אבדות" במקרה ויהיו או להימלט??? בברכת חג שמח.

לליאת שלום. לא צינת כמה זמן אתם בקשר אך הבנתי שהקשר חדש יחסית, כל זמן שהוא נאבק בהשרדות הרגשית שלו ונאבק בפצעי הפרידה יהיה קשה לבקש מימנו התחלה חדשה תני לו זמן. או הגדירי מחדש את הקשר כקשר ידידות.