פרידה

נפרדתי לפני כשבועיים מבן זוג לאחר כ10 שנים של הכרות,הפרידה היתה מצידו לאחר תקופה ארוכה של מריבות. אני עוברת תקופה קשה ואני מבינה שאני עוברת תקופה לא קלה של כעס עליו וגעגוע ואיבוד של יכולת הנאה. האם יש זמן מוערך ואיך הכי נכון לצאת ממצב נפשי קשה ולהתחיל לחיות מחדש.

זה יקרה לאט לאט וזה יהיה מייסר אבל זה יעבור תכניסי לך לראש כל יום שאת מדהימה וחזקה ויכולה הכל, כי זה בטוח נכון. תהיי חזקה, תצאי, תבלי, תתלבשי יפה וסקסי, תפלרטטי, תחיי... אם תרצי לדבר, תשאירי לי מסנג'ר או מייל... אשמח לעודד שרון

טיטי שלום. לאחר מערכת יחסים כל כך ארוכה תני לעצמך את הזמן להפרד. זו תקופה קשה אך מי שעובר אותה יכול להרוויח מהמשבר. צריך סבלנות, וגם הרבה תמיכה מחברים ומשפחה. לפעמים אם הכאב הנפשי מכביד מאד כדאי להתיעץ עם רופא הנפש - הפסיכיאטר . גם טיפול נפשי שיחתי תומך יכול לעזור מאד בתקופה זו.הזמן מרפא וזו לא סתם סיסמא. תרגישי טוב דנה.

קודם כול אל תאשימי את עצמך. המשפט הראשון שלך בעייתי- מצד אחד כתבת בן-זוג ומצד שני- 10 שנים של הכרות. לקח לו 10 שנים להכיר אותך ו/או לך לקח 10 שנים להכיר אותו? לא צריך הרבה זמן בשביל להכיר. הביטוי הכרות הוא לא עמוק אלא שטחי, למרות שמדובר בכול כך הרבה זמן. דבר ראשון, בשום מקרה אך תאשימי את עצמך. הוא גבר ואם הוא לא היה נהנה איתך הוא לא היה איתך 10 שנים. תחשבי מה את קיבלת ממנו. הרבה? לא? כן? תתנחמי שלפחות נהניתם יחד. תחשבי אך ורק מחשבות חיביות ובונות. תחשבי שזה לא היה סתם, כנראה את חיכית פשוט לגבר הנכון שהוא יבוא בהמשך וכך את תהיי הכי בשלה אליו ויהיה לכם נהדר! פעם הבאה, תקופת הכרות קצרה יותר זה נראה לי יהיה נבון. תטפחי את עצמך ואך תזניחי, זאת תהיה נקמה מתוקה. אך אל תתעסקי בנקמות, סגרי דלת! רק כך תפתח דלת חדשה. אל תחשבי על כמה זמן עד שיעבור. זה יעבור ותיזכרי שאת אפילו לא דקה צריכה להיות באבל. את יכולה להנות בינתיים. כול יום הוא התחלה של משהו טוב יותר ודגם משופר יותר. כול טוב!