עד כמה הדמיון יכול להטעות?

שלום וברכה, אני בן 29, נשוי 3 שנים + 1. לפני הקשר שלי עם אשתי, היה לי קשר קצרצר עם בחורה אחרת, שעדיין לא כ"כ קרם עור וגידים, ונגדע ביוזמתי לאחר שהכרתי את אשתי שהייתה מאוד מושכת ( בעיקר מבחינה מינית). מאחר והקשר הקודם היה של זמן קצר ביותר ולא נכנס להילוך גבוה, לא היה לי קושי גדול בניתוק, והלכתי הלאה עם הקשר לשניה שכיום היא כאמור בת זוגי. במשך 3 שנות נישואי שהם בהחלט בנויים על יחסי אהבה (אם כי לא כמו בתחילת התהוותה) כמעט שלא נזכרתי בחברתי הקודמת, ויתכן מאוד שקצת הדחקתי את המחשבות עליה. פתאום ביום אחד אני מוצא את עצמי נזכר בה ומהרהר ביני לבין עצמי בשאלה למה בעצם עזבתי אותה? האם לא בגלל שהיא לא הייתה כ"כ מושכת מינית ואשתי כן? אולי היא הייתה יותר מתאימה לי (ואני מתחיל לפנטז עשרות סיבות למה היא יכלה דווקא להתאים לי מבחינת קשר נפשי שאולי כעת אני יותר זקוק לו) אני מתחיל להעלות את הקשר הישן בדמיוני ולפתע הוא מתגלה לי כ"כ מושך, וכל כך מגעגע הרבה מעבר למה שהוא היה במציאות!!! אני אפילו לא זוכר אותה כ"כ טוב, אבל למרות הכל אני מרגיש מין משיכה לחזור לקשר ההוא לראות לאן הוא יכל להמשיך... התחושות באות והולכות כבר במשך כמה שבועות ולא מרפות! החברה ההיא מפעם כבר נשואה +, כך, שמבחינתי מדובר במחשבות לא מעשיות בכלל, אבל מה אני עושה כדי להקל עלי? אני מחכה שהמחשבה הרציונלית תשכנע אותי שבסה"כ מדובר בדמיון, כי אני זוכר את הקשר ההוא מתקופת הרעננות ואילו הקשר הנוכחי כבר נכנס לשגרה ומעט שחיקה, אבל הרציו לא מצליח להכניע את המחשבות- רגשות, אלא לכמה ימים ושוב הכל חוזר.... חוזר....

חבל על המחשבות, תסתכל קדימה תוביל את האהבה שלך לצד אישתך והילד/ה אין לך מה לחפש אצלה. חבל, לפעמים גם לי קורה על העבר ככה אך ממש בגדר מחשבה חולפת ולא בשביל להרוס אהבה ומשפחה שקיימת. אין יותר טוב מזה.