אובדת עצות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בת 30 ויוצאת עם בחור בן 40 כחצי שנה. אני רווקה והוא גרוש. ראוי לציין שהוא גרוש כבר כ-5 שנים והיתה לו ילדה שנפטרה בגיל חצי שנה ממחלה ממארת. הקשר התחיל טוב, היתה מציאת חן ושפה משותפת בינינו עד שכחודש לאחר ההכרות מכרים של ההורים שלי שהם במקרה גם בני דודים של הבחור גילו שאני התחלתי להיפגש עם בן דודם והביעו בפני הורי את התנגדותם לקשר ואפילו המליצו להתרחק ממנו מכמה סיבות: 1. לטענתם, לקח בעבר כסף שלא שלו ועשה בו שימוש לא למטרה שלשמה אסף אותו. 2. לטענתם, הוא קמצן כרוני 3. לטענתם, הוא התנהג לאשתו דאז בצורה מחפירה. מאז, הורי (כמובן) מתנגדים לקשר נחרצות. למרות שהם לא הספיקו להכיר את הבחור, הם מתנגדים לקשר שלנו ולא מוכנים להכניס אותו לביתנו. בשלב זה עמדו בפני 3 אפשרויות: האחת, לעזוב אותו רק בשל השמועות/ההמלצות הללו. השנייה, להמשיך לצאת איתו כאילו לא אמרו לי כלום- להיות בת יענה ולטמון את ראשי בחול. השלישית, להמשיך לצאת איתו ולבדוק את מהימנות הדברים שנאמרו עליו. בחרתי בדרך השלישית. ההורים שלי מתנגדים לבחירה שלי נחרצות. הם טוענים שלדעתם השמועות הללו נכונות משום שהן מגיעות מבני המשפחה שלו (!) ובד"כ בני משפחה מגינים על קרוביהם ואם הם פתחו את הפה..כנראה שיש סיבות מספיק מוצדקות. בנוסף, כשאני אומרת להם שצריך לבדוק את השמועות ולשמוע תמיד 2 צדדים כדי להגיע להחלטה..הם טוענים שבכל מקרה אין עשן בלי אש. על רקע זה, במהלך הקשר נפרדתי מהבחור מס' פעמים וכל פעם חזרנו. כיום אנו שוב בקשר. חשוב לציין שסיפרתי לבחור אודות מה שאמרו עליו ועל הרבב שרובץ סביבו. לגבי הכסף שכביכול לקח (או שלא), הוא זעק וטען שלא היו דברים מעולם ואילו שמועות מרושעות. לגבי אשתו לשעבר, הוא תיאר מערכת יחסים קשה שלא היתה בה התאמה ולכן הפתרון היה גירושין. אני אובדת עצות. אני לא נביאה ולא שופטת ואינני מצליחה לדעת איפה האמת. מי דובר אמת? הבחור או בני המשפחה שלו/המכרים שלנו? בנוסף, בגלל שההורים שלי מתנגדים לקשר האווירה בבית עכורה ביותר (מריבות, בכי, אכזבה של הורי ממני ועוד). מה גם שככל שההכרות שלי מתארכת איתו, אני מזהה בו הרבה דברים טובים הקשורים בטוב לב, דרך ארץ, מתן צדקה ומוסר. וזה עוד יותר משגע אותי כי הטענות כלפיו היו בדיוק בתחומים הללו. אני עוד לא יודעת האם אני רוצה להנשא לו ולקשור את גורלי בגורלו אך אין ספק שכל המצב הזה רק מקשה עלי יותר . אני לא מצליחה לחשוב בבהירות וחשה שסלע כבד מונח על ראשי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא כיצד מתמודדים עם מצב שכזה? האם צריך להתבונן באדם לפי מי שהוא כיום או גם לפי מעשיו בעבר?
לא אענה ישירות אליך ועלייך, כי אינני מכיר את הנפשות הפועלות. אז ראשית, לפעמים קשה לתת מענה, כי התיחסות למה שקורה בתוך מצב כללי שהוא בעייתי לכשעצמו מטשטשת את האופן בו יש להתיחס לבעייה הספציפית. את מתארת מסכת יחסים של "ילדה גדולה", שמשום מה נמצאת אצל ההורים. ספק אם זה הרקע שמסייע ליצור קשר זוגי ואינטימי בוגר. גם השדרים של בני המשפחההם הם אל ההורים, ולא ישירות אלייך, מה שמהווה סממן לחוסר בגרות שלך ושלהם כאחד. ושנית, טוב לשמוע עיצות אחרים, אבל כאשר את יכולה לקחת בו זמנית פינה שקטה ולהעריך את המתרחש בעצמך. טוב יותר היה אילו יכולת לפתח זוגיות אמיתית, לשלב נסיוני. אני מודע לכך שאצל משפחות מסורתיות החיים ביחד לפני נישואין הם בלתי אפשריים, אז לפחות טוב להיות עצמאית ופחות תלותית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
