האירוניה שבחיי!בבקשה תעזרו לי

שלום רב, אני בחורה בת 19 כמעט, שמאוהבת בידיד שלי מימי בי''ס התיכון... מאז שהיינו קטנים תמיד היינו ידידים, תמיד עמד לצדי בזמן הצורך, תמך בי ונתן לי בטחון, היה לנו כיף עד שלפני שנתיים יצאתי עם בחור שהתברר להיות לא שלי, וידידי עמד לצידי ואמר לי שאני לא צריכה אדם כמוהו הוא לא טוב בשבילך את צריכה אדם יותר טוב ויותר מתאים לך, הוא לא הבחור ... וסיפר לי עליו דברים שלא ידעתי שהתברר שהיו נכונים ושהאדם ההוא היה לא אוהב אותי ויצא איתי רק כדי להראות לחבריו שהוא יכול להשיג אפילו אותי! לא התבאסתי ועזבתי אותו בשקט, אחרי שבוע ימים אולי בא אלי ידידי ואומר לי שהוא אוהב אותי ושאף פעם לא חשב להגיד את זה, צחקתי וזרקתי בדיחה כי בתוכי ידעתי שהוא רק עושה את זה כדי שלא אשבר או שלא אתן לבחורים מסוגו של ה-X הזדמנות...כך חשבתי לכן עניתי לא בצחוק אך בלי להגיד לו את זה ואמרתי שזה לא יקרה. ביום הבא הוא לא דיבר איתי בכלל וראיתי בעיניו שהוא כועס ואכן הוא למשך סמסטר שלם לא דיבר אלי לעומת שנסיתי להתנהג כרגיל אך הוא תמיד מדלג עלי אם אנחנו יושבים עם חברים והוא שם, תמיד מראה פרצוף של כעס ועצב כשהוא רואה אותי ולא נותן לי להתחיל שיחה איתו... ואני חשבתי לעצמי שאני לא אדבר איתו על הסיבה שנותנת לו להתנהג אליי ככה משום שלא קישרתי בין מה שקרה להתנהגותיו כי אף פעם לא חשבתי שזה יגרום לו עצב, לכן לא דמיינתי כי זאת אולי הסיבה!! תמיד נדהמתי למה הוא ככה איתי?!! בסוף הסמסטר כשלמדנו בריכוז לבגריות חורף נתתי לו את עזרתי לעומת שלא שאל ולא ביקש ממני אך רציתי להתקרב בחזרה אליו לכן לעומת שסירב שאעזור לא לפטור כמה שאלות ככוננות לבגריות, אך משהו היה יותר חזק וניגשתי אליו ועזרתי לו בכמה תרגילים לפני המבחן, אולי הוא האינסטנקט להגיש לידיד יד אשר יצטרך, הוא התלבט בהתחלה אך אחרי כן שמח מאוד וחייך חיוך שנתן לי שמחה בחזרה! אפילו שהוא חיכה לי עד סוף המבחן ויצאנו ביחד מהכיתה כמו אז! הוא הביע שהוא מאוד שמח לא במילים אך בחיוכו המקסים שמאז ותמיד גרם לי לחייך ואפילו לצחוק בלב! הוא בלי מילים חייך אליי בשמחה והראה שהוא דואג לי כמו שהיה ובדרך חזרה לבית עם קבוצת חברה הוא הלך לידי ופניו אדמדמות לעומת הקור בחוץ והחיוך לא עזב את פניו! מאותו יום הוא חזר להיות הידיד הכי מדהים בעולם! כעבור שנה, הוא החליט לא לשבת לידי שוב והתרחק בחזרה לעומת שלא ידעתי סיבה לכך אך אולי זה בגלל שהחלטתי לעשות את עבודת הביוטופ שלי עם חברות אחרות, לעומת שהוא חשב שאנחנו ביחד בזה, ראיתי בעיניו שהוא התפלא איך שעזבתי אותו ובחרתי לא לעשות את עבודתי איתו! אך לא חשבתי שירגיש ככה! ופתאום ככה התרחק וכמה בנות מהכיתה עזרו לא לכעוס עליי יותר! עד שבקושי דיבר אליי ואמר בוקר טוב! הרגשתי כעס ועצב ולא יכולתי לברר ממננו למה ככה הוא מתנהג! לא רציתי לשפוך את עצמי עליו, חשבתי אם הוא לא רוצה אותי כידידה אז למה שאיכפת לי! אני לא איכפה את עצמי על אף אחד! וזאתי אני! בסוף השנה היו היחסים בינינו קרים כמו כל שנים שרק לומדים ביחד ומחוץ לזה אין משותף ביניהם!!! זה הרג אותי ורציתי להגיד לו למה אתה עושה לי את זה? אני לא הייתי עושה לך ככה! אך סתמתי ולא דיברתי וניסיתי להתקרב בחזרה אליו ולחדש את הקשר בינינו, הוא היה ניטראלי איתי ולא הגיב להתנהגותיי! הסתיימו הלימודים ולא חזרנו להיות ידידים אך בחופשת הקיץ התקשרתי אליו ושאלתי על מצבו מה קורה איתו בחיים וכו', הוא שמח לשמוע ממני ומאז אנחנו ידידים. לפני כמה חודשים זה היה ובזמן האחרון הוא נסע ללמוד בחו''ל וחזר לחופש וחיפש אותי בדיוק שעה אחרי שהגיע הביתה והתקשר כמה פעמים ואמר שברצונו לפגוש אותי ושהוא מתגעגע אליי מאוד, נפגשנו ועד היום אנחנו חברים, הוא מספר לי עליו כמעט הכל ואומר שהוא תמיד שמח כשהוא מדבר אליי, אך משאירוני זהו שהוא יוצא עם הרבה בחורות שונות בזמן שאני פתאום הרגשתי שהוא יקר עליי עד כאב בלב בכל פעם שהוא מדבר על אחת הבחורות או שהוא נוסע ויותר גרוע כשהוא מנסה לסדר אותי עם איזה קרוב משפחה שלו שהוא חושב שאנחנו מתאימים אחד לשני! הוא לא יודע שאני מאוהבת בו ורוצה רק להיות איתו ולהסתכל בעיניו הכובשות שבכל פעם שהוא מחייך חלק בלבי נרפא! לאחוז את ידו בידי וללטף לו את שיערו, שרק יגיד לי שהוא אוהב אותי, בזמן האחרון הוא טוען שהוא כל כך שקוע בעבודה ומצטער לזה שאנחנו לא קרובים יותר אך אני לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו כי אני לא יודעת אם הוא מרגיש כמוני, לא יודעת אם הוא רוצה אותי! מה אעשה?? הלב בוכה בפנים עם כל דקה שעוברת בלי לשמוע ממנו! אני טעיתי הרבה אבל לא רוצה שיסע וישכח ממני כי אני מאוהבת בו ומרגיז אותי שהוא לא שלי, שהוא לא באמת אוהב אותי, שאני לא אהיה חוץ מידידה, שיש לו אחרת, שרק אני אוהבת אותו והוא....הוא לא! איך אדע מה הוא מרגיש בל לחשוף את אהבתי? כל זה גורם לי להרגיש מדוכאה וגורם לי להרגיש שהחיים מרים!