רצון למות

שלום אני כבר כתבתי "פרידה יותר מדי כואבת" עברו 3.5 חודשים מהפרידה. פניתי לטיפול פסיכולוגי\פסיכיאטרי אבל כל מה שקיבלתי זה כדורי שינה. אני עדיין לא מתפקד לא יוצא מהחדר חושב על מוות המון אבל לא על התאבדות. אני ממש לא יודע איך להמשיך את חיי אני בן 23 אבל מרגיש בן 90 . אני מבין שכל פרידה היא כואבת אבל הפעם זה שונה ממש שונה. אני מבין שלהסתגר זאת לא הדרך אבל זה יותר חזק ממני, אני לא מסוגל לחשוב על סקס זה מגעיל אותי וגם לא על נשים. בבקשה אם משהו יודע מה עושים במצב כזה תגידו לי, אני לא רוצה למות אני אוהב את החיים אבל אני מת שזה יפסיק!! תודה אנשים

שלום רב, ממש כואב לי שאתה נמצא במצב כזה כי כל אחד עובר בחייו חוויה זו שבה הוא לא מעוניין בחיים. אך החיים כמו שאמרת הם יותר יפים מזה לסגור את עצמנו ולהתנתק מהעולם כי פה וכאן נמצאים החיים ואתה תחיה אותם בדרך שלך בלי לסגור את עצמך בלי לסגור את נעוריך מאחורי הדלת בלי לקבור את הפוטנציאל הרב שבך. בתוך כל אדם יש הרבה דמויות שהוא יכול לבחור לחיות ואני פה לא מתכוונת לפיצול אישיות אלא לבחירה להיות מי שאתה רוצה ואוהב.. אתה יכול להיות האתה הדינמי או האתה השמח או האתה הגיבור או האתה הסקרן או האתה המתפרץ...וכל דמות מאלו יש בך אך אתה לא שולט בהן.. כלומרת למה אתה בוחר להיסגר ולא להתנהג אחרת במצב הזה שלך???? תשאל את עצמך למה!! עצה שבאמת תעזור לך: תקרא את ספרו של "פאולו קואלו"-ורוניקה מחליטה למות, זה יתן לך לראות את העולם אחרת! וזה מאוד מעניין!........מבטיחה שלא תשתעמם!! ;)