אף אחד לא מגיע לקרסוליו

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

16/06/2007 | 00:40 | מאת: אלמונית

שלום! אני בת 26, ולפני קצת יותר משלושה חודשים החבר שלי (שהיה איתי בקשר שלושה שבועות, אך מאוד משמעותי בשבילי) נפרד ממני. הוא טען שהוא לא הצליח להתאהב (למרות שהוא נמשך אליי), שזה כנראה לא יקרה לו ושבשלב הזה בחייו הוא מעדיף לחיות לבד. הבעיה היא, שאני מרגישה (יותר נכון חושבת), שכל בחור שפגשתי, לפניו או אחריו (יצאתי להרבה דייטים מאז), לא מגיע אפילו לקרסוליים שלו. אני חושבת שה"רף" שלי עלה בהרבה מאז (הוא היה גבוה גם כך), אבל אני לא יכולה פשוט "להנמיך" אותו, ולהימשך אל אנשים שאני מרגישה שהם פחות טובים ממנו. בנוסף, אני מבולבלת- כי חלק גדל והולך מהאנשים שאני מכירה, אומר לי שכדאי לי לנסות ולחכות שהבחור ייפתח ויהיה מוכן לקשר, ואז לחדש קשר רומנטי איתו (אנחנו בקשר ידידותי, כנראה שהחיבור בינינו באמת עמוק). כל המצב הזה מאוד מבלבל ומתסכל, ואני לא יודעת מה לעשות.

בדקי עם עצמך האם העניין המרכזי שמניע אותך הוא המשיכה אליו או הרצון לברר ו"לתקן" את הדחיה שלו. חיים בוגרים כוללים גם קבלת דחיות כמשהו טבעי, שלומדים ממנו, ללא כעס. ארועים כאלו קורים בעולם העבודה, הלימודים המקצועיים או האקדמיים, וכמובן בתחום היחסים הבינאישיים. לא טוב לא לקבל "לא". ולאחר מכן, טוב אם תנצלי את ערוץ ההדברות שמתמשך ביניכם. תהיי פתוחה בתקשורת, תעבירי את מה שיש לך להעביר, בלי "משחקים", ותמתיני לתגובה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה