משבר
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב, אני בזוגיות שלי הגעתי עתה למשבר קשה ואיני יודעת איך לצאת ממנו. העניין הוא שבזמן האחרון איני מרגישה צורך ביחסי מין, ובן זוג שלי מבין ולא לוחץ. אני חוששת שזו תוצאה חלקית של תסכול שהצטבר לי מזה שבן זוגי מגיע לסיפוק מהר ואיני מספיקה להנות מהחדירה, שרק לא מזמן למדתי זאת. אני גם באה מרקע קשה של התעללות מינית ש"מוסיפה" דברים שליליים ליחס שלי ליחסי מין. בשל כך מרתיע אותי לרוב ואני מתנגדת לבקשות על מין אוראלי או אנאלי כי עברתי את זה בצורה אכזרית מאוד.בגלל זה נמחקו מהתפרית המיני שלו דברים כאלה. יש לי גם צורך משתנה ליחסי מין ואני חושבת שזה נורמלי.ובכך אני מאוד מגבילה את בן זוגי ברצונות שלו - יוצא שהוא עושה אך ורק מה ומתי שבא לי. והוא מאוד משתדל ומשקיע בי. זה הגיע למצב שאני פשוט מאוד "סירסתי" אותו, שהוא כבר מפחד לגעת בי כדי לא לקבל תגובה שלילית ממני על מה שזה לא יהיה, אפילו סתם לעשות לי נעים. אני נורא מתביישת על זה, בוכה, אוכלת את עצמי מבפנים ולא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אני גם בכלל לא יודעת איך יוצאים מזה, איך חוזרים ליחסים נורמליים. בזמנו לא רציתי לקבל טיפול פסיכולוגי בקשר למה שעברתי, ועכשיו נראה לי שחבל מאוד, כי זה מאוד משפיע. בבקשה האם אפשר לקבל עצה בעניין? מה עלינו או אליי לעשות כדי שזה יפסיק? איך הוא יוכל לתפקד נורמלית אחרי מה שעשיתי לו??? אנא עזרו לי!!! בתודה מראש
לפעמים 'תקלה' בחיים דומה למצב של סדק בקיר שמאפשר חדירת מים. אם הסדק לא יסתם, והרטיבות לא תיובש - הנזק לאורך זמן יהיה גדול. ככה לגבי טיפול פסיכולוגי: טוב לטפל בדברים הכואבים בעת הוויתם, אבל לגבייך, תקשיבי לכלל של: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. סביר שבן זוגך, שסיפרת שהוא רגיש ותומך, יוכל להיות יותר כזה באמצעות הכוונה מקצועית. טוב גם שלא להסתפק בדברי העבר, אלא לקבל הדרכה אודות המיניות הנשית, שמצריכה את ה/משחק המקדים' כדי להגיע לרמת עוררות שמקבילה למצבו של בן הזוג. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם