לא מוצאת עבודה

שלום, אני בת 34, בעלת השכלה אקדמאית, שני תארים בנושאים שונים. בעייתי היא שאני מעדיפה העדפה ברורה ביותר לעבוד במגזר הציבורי. לצורך כך ניגשתי למספר מכרזים בנציבות שירות המדינה ואף עברתי בהצלחה כמה בחינות. הבעיה היא שזאת לא דרך המלך להיכנס למשרות אלה, אלא להיכנס לפני כן. מתסכלת אותי עובדה זאת עד מאוד שהפירוש שלה הוא כי אנשים שנכנסים למשרות אלה הם לרוב קרובים/מכרים/שכנים וכו'. לא לא לא, אינני תמימה, ותופעה זו היא מן המפורסמות, ואפילו מבקר המדינה הורה, כך קראתי בעיתון, כי עובדי משרד המשפטים, או הנהלת בתי המשפט, אם אינני טועה ידווחו על קרוביהם המועסקים גם הם או הוראה בסגנון זה. אך בכל זאת, חוק חובת המכרזים למשל מייצר מצב אבסורדי כי הנציבות מזמנת אנשים לבחינות, כל התהליך אורך חודשים שלמים, ואז יש ועדת קבלה, או ועדת בוחנים או מרכז הערכה, כל פעם בשם אחר, ואז ברור שיקבלו את העובד שכבר עובד שהרי זה לא שהוא עבר ברחוב והחליט לעלות ולעבוד שם... לאחרונה עברתי בחינה כאמור ואף הגעתי לועדת בוחנים, בהמתנה לראיון ראיתי אחד המתמודדים שפגשתי קודם לכן בבחינות והוא אמר לי לשאלתי שהוא עובד כבר במשרה אליה התנהל מכרז. בועדת קבלה ראיתי אותו, ועל כן כל הראיונות היו של דקה וחצי, כי ברור שהוא יעבור והאחרים לא. חשתי שאני עושה צחוק מעצמי על עצם הגעתי אך עשיתי זאת בשביל הרגשתי האישית. לציין כי עבדתי מספר שנים במשרדי ממשלה ומאידך במשרד פרטי ועל כן אני מכירה את שני המגזרים. האם אני סתם מקובעת על משרדי ממשלה? אולי זה משהו באופי שלי? הרצון לעבוד בשירות הציבורי? ממש עצוב לי שאני לא מצליחה להיכנס ל"קליקה" הזאת.