יעוץ תעסוקתי

שלום רב, לא מזמן פוטרתי מממקום עבודתי בשל לחצים, מניפולציות קשות ואולטימטום שהופעלו ופעלו על מעסיקי מצד קולגה ותיקה בעבודה שראתה בי מתחרה שלה וחשה מאויימת על ידי, בשל היותי מוכשרת, מנוסה ובעלת פטנציאל גבוה ממנה לקידום בעבודה בה היא עובדת משחר נעוריה (זהו מקום עבודתה היחיד מאז הצבא ועד היום והיא בשנות ה-40 לחייה נשואה עם ילדים), וחשוב לי לציין, שכבר בראיון קבלתי לעבודה דאג המעסיק להדגיש בפניי שאשתדל לא להוות איום על מקומה של העובדת הוותיקה, בשל בטחונה העצמי המעורער, הבעייתי והקשה וכך אף נהגתי בה ברגישות ובטאקטיקה הראויה כל תקופת עבודתנו המשותפת. מיותר לציין כי המעסיק לא פעל מתוך שיקול דעת ענייני וצודק, אלא פעל בהחלטתו לטובת שקט תעשייתי אצלו בחברה ולטובת עובדת ותיקה מאוד שאליה הוא התרגל כל השנים (והיא גם מזכירתו האישית) וכפי הנראה בעיקר משיקולי עלויות אחזקתה הזולים [שיקולים כלכליים של איש כלכלה (כלכלן) מובהק] לאורך השנים הכריעו אותו וגרמו לו לפטר עובדת נוספת שהיתה גם היא קשורה לכל הקלחת הפוליטית הפנימית בחברה ובכך צימצם הוא (ולמעשה הרוויח) את עלויות אחזקתי הגבוהות יחסית (בשל ניסיוני הרב, השכלתי וכישוריי) לטובת נערה צעירה המוכנה לעבוד שעות רבות בעלות של שכר מינימום, בכך למעשה הוא חסך די הרבה כסף כל חודש (כל כלכלן מצליח שואף להגיע לרווחים כלכליים נאים כאלה ואחרים). היות ועילת פיטוריי לא היתה עניינית ואף לא מוצדקת, קל היה לו למעסיק להתנער מאחריות להסבר טוב ומניח את הדעת לסיבת פיטוריי ובשל כך, הוא גם מסרב לתת לי מכתב המלצה. בשל נסיבות העניין המצערות, צצה לי בעיה באופן בו אני אמורה להציג את מקום העבודה האחרון שלי למעסיק החדש, היות ואין לי מכתב המלצה ממנו ואין הוא מוכן להעיד ולהמליץ על עבודתי שהיתה טובה ואפילו מעל ומעבר, בשל ניגוד עניינים ואינטרסים פנימיים שלו (הוא לא יכול לצאת חוצץ בינו לבין מי ששירתה אותו כל השנים). שאלתי היא, כיצד אני אמורה להציג את מקום עבודתי האחרון בפני מעסיק פוטנציאלי חדש, שהרי רובם ככולם מבקשים להתמקד דווקא במקום העבודה האחרון (למרות שיש לי שלל המלצות טובות ממעסיקים קודמים) ומבקשים אף מכתב המלצה ??? אדגיש כי מעסיקי האחרון מחופר בעמדתו ונחוש בדעתו שלא לתת המלצה כלשהיא בכתב או בע"פ מחשש שיתגלו סתירות מהותיות בעילת פיטוריי (דהיינו, אם אכן היתי עובדת טובה, מוכשרת, מסורה וכו', אז מדוע פיטרת אותה ?) ולכן בחר הוא להתכחש ולהתנער כליל ממני. אודה לך מראש על תשובתך המלומדת והמעמיקה. בברכה, נעמה.

איזו אכזבה, לא ממש ירדת לסוף דעתי וחבל, התעלמת מ-90% מהעובדות ושמת דגש דווקא על עניין אחר שלא עמד כלל על הפרק והוא הרושם של העובדת הוותיקה על הבוס (לא קשה להבין כי תהליך התרשמותו של הבוס מהעובדת הותיקה שלו עשה את שלו ברבות השנים) וכוחו של הוותק אף הכריע את הכף !!! ועל כן, עובדה זו לא היתה מוטלת בספק וגם לא עמדה על הפרק כפי שתיארתי בפרוטרוט !!! חבל מאוד שלא היית ער לעובדה העיקרית (המצערת כל-כך) המצביעה על מגמה רווחת בקרב אנשי העסקים בארץ המניעה את רובם לפעול משיקולים כלכליים, עליהם מעסיקים פרטיים (ואולי גם ציבוריים) ובעיקר אנשי עסקים מתבססים ומבססים את החלטותיהם הקשורות למשאבי האנוש כמו את החלטותיהם העסקיות האחרות באמצם את הכלל הידוע כ"כ בכלכלה והוא: "מקסימום תמורה במינימום השקעה" אותו הם מיישמים הלכה למעשה בכל מה שקשור לבחירת עובדיהם, לצערי הרב זו המציאות שפושה בהרבה מאוד (ואולי אף יותר מדי) מקומות עבודה ועל כך העידו ראשי ההסתדרות בכירים וותיקים ממני במשק . אני לתומי חשבתי כי אתה פסיכולוג תעסוקתי שאמור להבין את ולפרש מצבים מורכבים כמו אלה שתיארתי ולכן פניתי אליך, אך מדבריך ניכר כי התעלמת מרוב העובדות המהותיות ודבריך אינם עונים כלל ועיקר על סיטואציות מורכבות מעין אלה (מה לעשות שהאמת אינה פשוטה כפי שהתפתית לחשוב). כל אדם בר דעת שיש לו ולו מעט ניסיון בשוק העבודה הישראלי, ער לכך כי יחסי העבודה ברוב מקומות העבודה בארץ אינם חפים מפוליטיקה פנימית (ובמקרה שלי בעל העסק בכבודו ובעצמו הודה בפניי על כי הוא מודע לפוליטיקה הפנימית בחברתו ואף טען שאין לו כוח להתעסק יותר בכל הבעיות הנובעות מכך, היות וזה גוזל ממנו זמן יקר ולשם כך הוא ממנה כל פעם תורן או תורנית אחרת אשר נופלים ונכשלים בזה אחר זה במלכודות האנדרלמוסיה השורה בחברה ואזלת ידו של המעסיק (אז מה הפלא שמזכירתו הותיקה ערה לחולשתו זו ומנצלת אותה לטובתה האישית באין מפריע ???) ממש כמו כיתת לימוד המתפרעת ללא מורה ומשגיח בשטח !!! זהו בעיקר לב ליבו של העניין ואתה בחרת להתעלם דווקא מהעיקר ולשים דגש על הטפל. בכל אופן, תודה רבה על תשובתך התמציתית (אם כי לא קולעת למקרה) ואני בטוחה שברגע שתיחשף יותר לבעיות בשטח ובשוק העבודה, אין לי ספק כי תסכים איתי. אגב, בתי הדין לענייני עבודה קורעים תחת עומסי התביעות של עובדים את מעסיקיהם בגין השתמטויות כספיות ונסיונות של מעסיקים לחסוך לעצמם עלויות גבוהות ויקרות של עובדים. כמו גם האגף לאכיפת יחסי עבודה במשרד התמ"ת (רק השבוע קראתי בעיתון THE MARKER העסקי שמשרד התמ"ת הגדיל במס' מיליוני ש"ח את תקציב האגף) וזו עובדה שלא ניתן להתכחש לה והיא אכן מצביעה על העיוות במשק העבודה שרבים וטובים נקלעים אליה שלא מרצונם. ובכל זאת שוב תודה על תשובתך ואשקול שוב אם לפנות אליך בעתיד בשאלות נוספות אם וכאשר תתעוררנה. כל טוב לך, נעמה