תעסוקה, זוגיות ומה שביניהם

שלום דר', לפני כ-5 שנים אובחנתי כסובלת מ- ADD Inattentive והיום כאדם בוגר ועצמאי, אני חשה את ההשלכות ההרסניות של ההפרעה, בכל תחומי החיים (עכשיו לפחות אני יודעת מה הסיבה לכל הבעיות שליוו אותי כל הזמן), בתחום הזוגיות (יותר טוב בלי זוגיות), התעסוקה (חוסר יציבות) וגם בחיי החברה שלי שהולכים ומדלדלים. יש לציין, שבתחום הלימודים והחיים החברתיים אף פעם לא היו לי בעיות, ההיפך הוא הנכון, הייתי בין התלמידות הטובות ביותר בכיתה וגם הטובה ביותר במשפחה (למדתי והצלחתי בלימודים יותר מכל אחיי ואחיותיי) ומאז בי"ס יסודי ועד גיל 40 היו לי מערכות יחסים טובות (מערכות זוגיות של 2-3 שנים) ותמיד היו חברות אם זה בבי"ס, בתיכון, בשרות הצבאי ולאחר מכן, שרצו והשתוקקו להכנס לחבורה שאני הייתי במרכזה ואפילו מאז התיכון ועד היום אני בקשר של מעל 25 שנה עם החברות הטובות מהתיכון ומהשרות הצבאי, אך היות וחלקם לא חי בארץ וחלקם השני גר בקצה השני של הארץ, הקשר נשמר אך לא כפי שהיה פעם (בשל המרחק הגדול). מה שמציק לי יותר הוא שמאז ההבחנה המקצועית שנעשתה לי, אני חשה כאילו שכל מה שאעשה ולא חשוב כמה מאמצים אשקיע בתחום התעסוקתי והחברתי, שום דבר לא יעזור (גם לא ריטלין שניתן לי במסגרת ההבחנה) היות ומדובר בהפרעה אורגנית שהשפעותיה ההרסניות על חיי כמעט ולא ניתנות לפתרון. מה אני עושה על-מנת להשתחרר מהידיעה הכואבת והקשה שמותירה אותי חסרת אונים ולפעמים גם נטולת מוטיבציה ותקווה לשינוי ???

תודה לך דר' בעד האינפורמציה, אבדוק את פעילות המכון בתקווה למצוא שם מענה הולם לבעיותיי ארוכות השנים. חן חן לך