משבר ובעקבותיו דיכאון

מהמקרה הפרטי שלך אפשר לקחת קצה חוט לשאלה שמצריכה תהייה פילוסופית-אתית: אדם שמצוי במצוקה בהמסגרת הזוגית או משפחתית שלו, מחפש קשר ומסגרת חלופית. האם האדם הזה עושה נכון וטוב, כי הוא מחפש את דרכו לחיים הוגנים ומאושרים? או עושה דבר לא ראוי, כי הוא מקיים מערכת קשרים מחתרתית שפוגמת בהסדר שיש לו עם שותפו/ה לחיים? הפסיכולוג והפילוסוף יענו בוודאי כי זכותו של אדם להיות מאושר, וחובתו כלפי עצמו לסלול את הדרך לשם. האדם הלא בטוח בעצמו, והמורגל לחיות במשטר רודני - ירגיש שהוא בוגד, ותחושת האשם שלו תכביד על חייו. זו הסיבה שנשים מוכות ממשיכות להיות מוכות, ולא כדאי שאת תהיי במקום הזה. טוב תעשי אם תקראי כמה דברים שכתבתי במדור על הסתגלות חברתית, באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי), ותנסי ליישם כמה טכניקות של חיזוק ה'עצמי'. ועוד יותר טוב תעשי לעצמך אם תחליטי שמה שקורה איתך אינו משבר רגשי, אלא תקלה או תאונה בבית שלך, או במכונית שלך, וכו' וכו'. הרי היית מתקנת את זה, גם אם ההוצאה הכספית היתה מעיקה. ובקיצור: חבל לבזבז את חייך בעבור חופן שקלים. לכי לאיש/ת מקצוע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם