מוזר ומעניין...

אני בת 32, רווקה וחברתי בערך בגילי, גם רווקה. אני בחורה יפה לכל הדעות וחברתי... חמודה, אבל ממש לא יותר מזה.... ביום יום אני מאוד מחוזרת אבל משום מה, כשאנחנו יוצאות ביחד, מתחילים איתה די הרבה ופחות איתי. אני באמת מנסה להבין את ההגיון ואני לא מצליחה להבין! זה לא שהיא אינטלגנטית יותר ממני, זה לא שיש לה מה להגיד ולי לא - ובכל זאת, לה יותר "הולך". הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא, שהיא הרבה יותר פתוחה, חברותית וזורמת ממני. השאלה היא, אם זה העניין. כלומר, אם גבר יראה שתי בחורות ביחד, אחת נאה מאוד והשניה חברותית מאוד - האם ילך על החברותית ולא על זאת שמוצאת חן בעיניו באמת? מה דעתכם?

ברור הוא שהיופי מושך עינו של כל גבר כמעט, אך מעבר ליופי הגבר יחפש דרך להתקשרות ראשונית וכמובן שמי שתתגלה תקשורתית יותר תזכה בתשומת ליבו יותר. פתיחות וחברותיות הן מפתח טוב לתקשורת בין אנשים ומהווים יתרונות בולטים מעבר ליופי כמובן. לעומת זאת, נתקלתי לא פעם בחיי שגברים בעלי בטחון עצמי מעט יותר גבוה מהרגיל יימשכו דווקא לטיפוס השקט והצנוע. לפי דעתי, אין פה כללים כי תמיד יש יוצאים מן הכלל, זה עניין של גישה, בגרות ובעיקר בטחון עצמי. בגילאים בוגרים יותר יש נטיה לחפש קצת יותר לעומק ומעבר ליופי, אולם תלוי גם באופיו של הגבר, גבר שיטחי מטבעו יימשך כמו פרפר לפרח לבחורה יפה נטו ולאו דווקא למענינת, לחכמה ולחברותית. דרוש עומק ריגשי ומחשבתי בנוסף לבטחון העצמי עמ"נ להעיז ולהתחיל עם בחורה שקטה ומסוגרת.

לא חס וחלילה להעליב אלא להסביר- אז מה אם את יפה? אני בתור אישה אמשך יותר לגבר נחמד/ מצחיק/ שנון/ טוב לב שנראה "בסדר" מאשר למישהו ממש יפה אבל הוא "בסדר" מבחינת אישיות... את לא ככה? למי אכפת מיופי כל עוד הבנאדם לא מכוער?