זוגיות ויחסי מין
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום יש לי בן זוג קבוע מזה כבר תשעה חודשים. אנחנו בני 25, הקשר שלנו רציני, פתוח ותומך. אני מאוד אוהבת אותו ומקבלת ממנו את מלוא היחס בכל הנושאים. אך בזמן האחרון שמתי לב שגופי לא מגיב מינית לתשומת לב שלו. אני מאוד רוצה להיות איתו, אוהבת לתת לו יחס בכל דבר, אבל לקבל נהיה לי בעיה. חשוב לציין שכרגע אני בתקופת טיפול בכדורים נגד דכאון, וידוע לי שזה משפיע על תפקוד מיני, אבל קיבלתי תרופה נוספת שמבטלת את תופעת הלוואי של אנטי-דפרסנט בעניין זה. חודש בערך לא הרגשתי שום צורך ביחסי מין ורק נתתי מעצמי, וניסיתי גם לקבל, אך לא הצלחתי. עכשיו גופי כאילו "שכח" מה זה וכאילו לא מוכן לקבל שום דבר... עם עצמי אני בקושי הצלחתי להגיע לסיפוק, ואליו אין לי שום תגובה פיזית, חוץ מרצון נפשי ליהנות איתו יחד. אני מתחילה לשקר לו שאני רוצה יחסי מין אבל לא נהנת כלל. גם פוחדת לספר לו כי הוא אלול לחשוב שאני לא רוצה בו יותר...מה עליי לעשות? מה קורה איתי? למה זה קורה? איך אני יכולה לצאת מהמצב הזה? אולי אני פונה למקום הלא נכון, אז תכוונו אותי בבקשה...זה מאוד חשוב לי, כי הזוגיות שלי בסכנה...
את במקום הנכון, אבל יש עוד מקום - שזה המדור לפסיכיאטריה. הפן ההתנהגותי - רגשי של הזוגיות שלכם נראה מצוין, כי את מצויה במודעות גבוהה לגבי מצבך, וגם לגבי היכולת שלך להמשיך ולהיות קשובה לבן זוגך. ההתיחסות למין כמשהו הדדי היא מצויינת, אבל לא צריכה להגביל את בני הזוג למצב שבו ההנאה של האחד תלויה ונמדדת בהנאה של השני/ה. זה בסדר גמור "להיות שם בשבילו", בפרקים מסוימים בחיי הזוגיות. הציפייה להנאה שוות כמות ואיכות כל הזמן היא המצאה הוליבודית, או פנטסיה. ובאשר למה שקורה איתך - זו השפעה בעייתית ידועה של תרופות נוגדות דיכאון. יש כמה וכמה, ואנשים שונים מגיבים אחרת לתרופות השונות, ולפעמים החלפת התרופה מסייעת. לא ידוע לי על "גלולת נגד", ואשמח ללמוד על כך. כללית, טוב שתתיעצי עם פסיכיאטר (לא טוב לקחת תרופות נוגדות דיכאון ע"י מרשם רופא המשפחה). יש להעמיד בפני הרופא הממומחה את השאלה אודות התחליף לתרופות, וזו פסיכותרפיה. פעמים רבות התלות בתרופות פוחת או מתבטל עקב טיפול פסיכולוגי מתאים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם כל טוב, ד"ר יוסי אברהם