האם להמשיך?

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

17/11/2002 | 18:01 | מאת: דנה

שלום. יש לי חבר כבר כארבע שנים. (אני בת 25 והוא בן 27). כבר מהימים הראשונים של החברות, גיליתי כמה אנו שונים, אך היה לי טוב אז המשכי את הקשר. היום ארבע שנים אחרי יש לי לבטים. אני אנסה לתאר את המצב בכללותו: הוא בחור חכם, מעניין, יפה, מושך, מצחיק ועוד המון דברים נפלאים. אני אוהבת אותו בלב שלם, ולא רואה את חיי בלעדיו. ישנן כמה תכונות אופי שמפריעות לי: ראשית הוא אינו שאפתן. הוא אוהב לעמוד במקום, מסתפק במועט, לא חולם יותר מידי. שנית, אינו בעל שאיפות של לימודים גבוהים, השכלה המשכית, פיתוח האינטיליגנציה וכו'. שלישית, הוא די אדיש, סגור ברגשותיו, לא מתרגש בקלות, מתקשה בניסוח רגשותיו (עד כדי עלבון לפעמים) וכדומה. רביעית, הוא די חסכן (לא קמצן אבל...), הוא בגישה של לחסוך ולחיות פחות טוב על מנת שיהיה כסף בבנק. לעומתו, אני בגישה של להנות מהרגע, לחסוך אבל גם לבזבז. אני לעומתו, בנושאים הנ"ל הפוכה לגמרי. בנוסף, כשאנו מדברים על חינוך ילדים, על מקום מגורים, על החלטות משמעותיות ודברים כאלה, תמיד אנחנו בעלי עמדות שונות מאוד. עולות לי הרבה שאלות כבר הרבה זמן: להשאר? להפרד? האם הדברים הקטנים שאני לא סובלת עכשיו יהפכו לענקיים כשנהיה נשואים יום אחד? אני חוששת שהמאמצים שהוא עושה עכשיו על מנת לרצות אותי ולשמור על הקשר שלנו, ילכו וידעכו עם השנים, או עם הנישואים ואז כל אותם הבדלים ביננו ילכו ויגדלו. אני לא רוצה להפרד, אני גם לא רואה עצמי חיה בלעדיו, אבל אולי כדאי שכן?!?! אני יודעת שחלק מהחשש שלי להיות בלעדיו זה ההרגל, והפחד, אבל אני גם בטוחה שזה לא רק זה. אני באמת אוהבת אותו ומרגישה רוב הזמן שבשום אופן לא ארצה להפרד, אבל בכל ריב שמתעורר, ויש לנו די הרבה כאלה, אני מרגישה שזה קשר לא טוב בשבילי. בקיצור אני חצוייה: יודעת שהקשר הזה לא עושה לי טוב לנפש הרומנטית והרגישה שלי ומצד שני אוהבת מאוד ולא רוצה להפרד. עזרו לי: מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, יש אנשים שסוג הזיווג המתאים להם הנו "ניגודים". שם הם מרגישים יכולת להוביל (את דרכם), להסתקרן מדרכו של בן/ת הזוג שלידם, להנות מהמגוון, וכו'. יש כאלו שסוג הזיווג המתאים הנו "תאומים". ההרמונייה עושה להם את היום, השבוע, החודש והשנה. תבדקי באמצעות חוויות הזוגיות הקודמות שלך את ההבדלים בתחושותייך, ביחס לסוגי פרטנרים שונים. יתכן ותקבלי איזו "הארה", באמצעות ההבט הזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

18/11/2002 | 13:30 | מאת: דנה

שלום. תודה על התגובה המהירה. מה לעשות אם אני לא מסוג האנשים שמרגישים נפלא עם הניגוד שלהם? מה אם אמצא כי יכול להיות לי אולי טוב יותר עם בן זוג דומה לי אך אני עדיין איתו, ומכל הסיבות שאמרתי קודם אני לא מעוניינת להפרד? האם זו שגיאה? מה לעשות?

01/12/2002 | 09:45 | מאת: אור

אני נשואה כיום כ- 3 שנים ולפני שנישאתי הייתי במצבך. רציתי להגיד לך כי אחרי החתונה הם משתנים, והחששות שלך אמיתיים. אני ממש סובלת היום שאנחנו שונים. כרגע אני עם שני ילדים קטנים ובבעיה. לא ממליצה לך להמשיך הקשר עם כל הכאב.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה