בעלי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני נשואה 10 שנים לגבר מקסים. הגבר הנ"ל מוערץ על ידי הסביבה. אנשים מחפשים את חברתו. הוא כריזמטי ויפה תואר. אבל... הגבר הנ"ל הוא טיפוס מאוד אגרסיבי מלילוית. בכל ריב ביננו הוא מאיים להתגרש ןמכפיש אותי. הילדים שלנו רועדים מפחד ממנו. הוא אבא מעולה- אבל כשוא חוטף את הקריזה הוא כל כך עצבני עד שהילדים שלי ממש מבוהלים ממנו. הוא יכול לצעוק עליהם, לאיים ולהעליב. הוא מעולם לא מרים יד. הוא משקיע בילדים כשהוא רגוע. ההתקפות זעם הן פתאומיות ולא צפיות. מספיקה מילה אחת כדי לחמם אותו. הוא גם אלים מילולית להוריו ואחיו. למעשה הוא מפחיד כל מי שקרוב אליו. הוא טיפוס חברותי מאוד, תורם לצדקה ולארגונים שונים. בעל דרגה גבוהה בצבא - טיפוס חיובי לסביבה, אך אלים מאוד מילולית. אני דואגת בעקר לילדי - שנצמדים אלי כשהוא צועק עליהם או מאיים ואז אני מרגישה כמו אישה מוכה שריכה להגן על ילדיה. אין מה לדבר על טיפול איתו - אין לו ספק שהוא תמיד צודק ואני לא מבינה כלום.מה לעשות?
הי נטע, לא הבנתי. הוא מקסים בעינייך או לא? אלים מילולית וגם חיובי לסביבה וכל זה ביחד??? האם מקסים = אלים מילולית??? בעיניי, השפלות מילוליות ואיום על ילדים קטנים הן לא תכונות כל כך מקסימות אבל אולי בעינייך כן? ואז איפה הבעיה?
לא הבנת כלום
שלום רב, אלימות מילולית הנה דבר מאד מתגמל: יש תהודה לדברים, האחרים מצטמררים בפינה וקשובים מאד, בד"כ יש לאחר מכן תקופה בה מתנהגים כפי שהנך רוצה, ובכלל: זה כיף, ואפילו טריפ אמיתי לצרוח ולהוציא את כולך בקול (כפי שזה כיף לשיר בקולי קולות, או להיות בסדנת "שאגות", להבדיל אלפי הבדלות....). מדובר במה שמאד קשה למיתון, צמצום והפסקה, כי מדובר בהרגל מאד מתגמל - אלא אם כן יהיה מהלך דרסטי. מהפך שכזה יציב את ההרגל כמשהו שאינו בבחינת "מובן מאליו" (והרי זה טיבו של הרגל...). איסוף הילדים ונסיעה למשפחה אוהדת ותומכת - עד להבטחה אודות התחלת טיפול, היא משהו שכזה. מענה בצורה דומה יכול גם כן לשבור את הסט, אבל יש בו הרבה תוצרי לוואי בעייתיים, כשהיותר גרוע מהם הוא כניסה לתהליך של וולגריזציה. יתכן ויעוץ אישי יעלה דרכים נאותות יותר, שמתאימות להווי המשפחתי והזוגי. החשוב הוא להגיע להחלטה בסגנון של: no more and never again בברכת יישר כח, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
