הגודל- באמת כל כך משמעותי

אני בת 31. יש לי חבר כ-3 חודשים. אנו מקיימים יחסי מין וחשוב לציין שבכל מפגש מיני אני יוצאת מסופקת בסופו של דבר, אך ככל שהקשר מתהדק ביננו, אני הולכת ונעשית טרודה יותר בעניין ספציפי: גודל איבר מינו. למראית עין נראה לי שלחברי יש איבר מין ממוצע ומטה (מבחינת גודל). אני חשה במהלך קיום יחסי מין שהייתי רוצה להרגיש איבר גדול יותר, שימלא אותי יותר. לעיתים אני מרגישה כמו "כלי" שמכניסים לו "מכחול" במקום "מברשת". (סליחה על המטאפורה אבל זו באמת הרגשתי!). התחושה הזו מחמירה יותר ככל שמתמשך המפגש המיני ביננו משום שאני נעשית רטובה יותר מהחיכוך והוא מגביר את קצב הענינים ואז, דווקא בלהט הרגע, אני כמעט לא מרגישה כלום. אני בסופו של המפגש כן מצליחה להגיע לפורקן כי לבקשתי, הוא מאט את הקצב ומוציא (את כל האיבר) ומכניס (וחוזר חלילה) וכך יש לי תחושה יותר עוצמתית. נקודה נוספת, לא מספיק שהאיבר שלו יחסית קטן עבורי- גם במצב רפיון הדבר מפריע לי. לפעמים חברי מתלבש לידי או יוצא ממקלחת ואני רואה את איברו במצב רפיון (בלי קשר למין) וזה נראה לי ממש קטן ולכן "מכבה" אותי ביחוד בגלל שחברי די גבוה וגברי וזה לא כל כך מסתדר לי. אפילו תמוה בעיני. הדוקטור ואולי גם הגולשים בטח תוהים מדוע אני מפנה עניין זה דווקא לפורום זה ולא רק לפורום סקסולוגיה וזאת בגלל שלדעתי יש כאן שאלה גדולה יותר- על מה להתפשר במערכת יחסים? מערכת היחסים ביננו טובה. הוא בחור נהדר. אני מתוסכלת ושוקלת להיפרד בגלל זה ולא יודעת מה לעשות. אני חוששת להתפשר בעניין ואח"כ (כשנתמסד) אני "אקיא את זה" ולא אוכל יותר. מצד שני, יש בו הרבה דברים שאני מחפשת: שקט נפשי, רוגע, תמיכה, יושר ועוד. נקודה נוספת בעניין, אני יודעת שברוב המקרים הנרתיק מתרחב לאחר הריון. אם כבר עכשיו אני מרגישה כך, מה יהיה בהמשך? בקיצור, אני יודעת שאין אחד מושלם. אני כל הזמן נמצאת במערכות יחסים ולא מצליחה למצוא אחד שיתאים לי. תמיד צץ משהו..פעם קמצנות, פעם גודל, פעם מראה, פעם מרחק, פעם רצינות..מה יהיה?