הליך מיון

שלום, אני בת 34, עו"ד, ואקדמאית במדעי החברה. אין לי נסיון וכן אני אמא לפעוטה. אני מחפשת עבודה מזה כשנה ולא מוצאת שום דבר במגבלות השוק המוצף והעדר נסיוני על אף שסימתי בהצטיינות את לימודי, אני הולכת ומתרחקת מהם. לפני כחודשיים, באורח נס ממש ולאחר שני ראיונות בהם הצלחתי כנראה, התקבלתי לגוף בטחוני, לעבודה במקצוע שלי, מבחינתי היה זה הגשמת חלום. היתי מאושרת מאוד. בראיון השני הם אמרו לי שתהליך הקבלה לעבודה מאוד ארוך וכולל בחינות וכו'. הסבירו לי שיש בחינה פסיכומטרית, אך לצערי היא היתה מול מחשב. אני לא רגילה לעשות פסיכומטרי מול מחשב ודאגתי מאוד מעובדה זאת. אכן, כל אשר יגורתי בא. מרוב פחד שהמבחן מול מחשב, לא ניהלתי את המבחן טוב, וקיבלתי ציון אחד פחות ממה שהיה צריך כדי לעבוד לשלב הבא. ובכל נקטע כל המסלול שבו אני מצויה (באשליות) מזה כחודשיים!!! לא עברתי בגלל עצמי, לא ניהלתי את המבחן טוב, למשל, היה כתוב בהוראות שכל שאלה שגויה תוריד נקודות, ואני בטפשותי, מתוך הרגל, כן ניחשתי כי אני מורגלת לבחינות אחרות, (גם כן ציבוריות) שבהם אמרו לנו בפירוש תנחשו כי זה לא מוריד. לא התיחסתי לכך מרוב לחץ!!!! למה??? בנוסף, לכך אני בהלם מעצמי, כי למשך בשעת המבחן היתה לי אפשרות לדפדף בין השאלות ולבחור לי שאלות קלות יותר ויכולתי להשאיר שאלות ללא תשובה בכלל, וזה לא היה מוריד לי את הציון, (למרות שגם לא מעלה). בקיצור, יכולתי לקבל ציון מעל מה שהיה צריך (אני לא אומרת זאת סתם אלא לאחר שהבנתי שאני בעצמי הורדתי לעצמי את הציון!!! אני כל כך בהלם, ובתדהמה, כיצד הרסתי לעצמי ואין ספק שיכולתי לעבור את המבחן, לא רק יכולתי, כאמור, לנהל אותו טוב יותר כפי שהסברתי. אין לי על מי להלין אלא על עצמי בלבד, וזה מה שקשה לי, אני לא רגילה לפסיכומטרי מול מחשב. לו היו נותנים לי הזדמנות נוספת היתי מוציאה ציון טוב. אך אין הזדמנות שניה. אני ממש בהלם. אנא עצתך דוקטור. אך