האם לאמי יש הפרעה??

אמי כבר תקופה ארוכה מקטרת שאינה זוכה למספיק תשומת לב מאבי למרות שאני רואה שהוא כן נותן לה, אולי הצרכים שלה שונים משלו... , כל הזמן אמי מרגישה שהוא המסמר בחברה והיא לא מקבלת מספיק תשומת לב מהסביבה. לאחרונה עשתה צעד נועז , וזה כרוך בהרבה מאמץ, זמן, כוחות, והחליטה לייצר דבר מה במו ידיה והתחילה למכור (ציורים), עשתה תערוכה בבית, ויש לה למרבה הפלא הצלחה לא קטנה, פתאום מצב רוחה עלה, בטחונה העצמי הרקיע שחקים אך מדאיג אותה כשאומרת לנו בבית: "אני מוכנה לעבוד קשה מאד עד שאני אפול אפילו מהרגלים רק בשביל לזכות במילה טובה, בפרגון מצד אחרים, וחשוב לי שיעריכו אותי", אני מרגישה שהיא על סף התמוטטות פיזית, גם בקושי אוכלת מרוב שמקדישה מעל ומעבר בשביל מכירת הציורים ואת הכל לא בשביל כסף אלא לקבל תשומת לב ואערכה מהחסך שהיא סבלה כל השנים. אני פוחדת שהיא תתמוטט, כי היא עובדת כ-15 שעות רצופות ביממה. מה דעתך? האם לעזוב אותה ולחכות שתיפול מהרגלים? או להמשיך להחמיא לה כי זה בעצם הסיבה שהגיעה למה שהגיעה וכלל שיחמיאו לה כן תגביר את שעות העבודה ותצייר עוד ועוד. האם היא שפוייה? האם זה נורמלי לעבוד כל כך קשה רק בשביל לזכות לאערכה מצד אחרים???? . תודה .

אמי טיפוס מאד רגשנית ויש לה בעייה של להיפתח בחברה, היא מחכה תמיד שאנשים יתחילו איתה לדבר ואז היא זורמת. היא מאד ביישנית, אובססיבית, מאז ומתמיד חשוב לה שיכרכרו סביבה ואם לא, היא מרגישה דחוייה, לא רצוייה ומפתחת שנאה כלפי האדם שלא נוהג באמפתיה כלפיה. לכן, לאחרונה , פיתחה שיטה בכדי לרכוש תשומת לב מירבית, ולהיות המסמר של החברה, ולזכות באערכה רבה, החליטה ביום בהיר לצייר, ומאחר שקיבלה שבחים ומחמאות, זה דירבן אותה להגביר בכמות הציורים, כך שהיא עובדת מהשכם בבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה, היא פוסחת ארוחות, טוענת שהיא שבעה בזה שהיא מציירת, והסיפוק הגדול בחייה שהיא לפתע נהייתה פופולרית. היא ממעטת בשינה, ואומרת לי: כשאהיה רעבה אוכל, העיקר אני מאושרת. כל היום חשוב לה שיחמיאו לה, היא תעשה את הכל ותפרסם אותה, כי עבורה מילה טובה וחמה זה יותר מאוכל. נכון שאבי הוא אדם קר, וכל השנים סבלה מחסך ממנו, היום, הוא פה ושם מחמיא לה על יצירתה, אך בגלל שכל השנים לא הרגישה מוערכת בעיני סביבתה, החליטה לעשות מעשה נועז ומציירת ללא הפסק ופרסמת את שמה בכל מקום שאפשר. היא השתנתה מקצה לקצה. לאחר פירוט זה שנתתי לך, האם התנהגותה נורמלית? אני מרגישה שזאת לא אותה האמא שאני מכירה, האם זה נורמלי בגיל הזה להתנהג כך בגלל שלא קיבלה תצומי מאבי ומהחברה כל השנים?ואולי לקחת את זה בתור מחמאה שהיא נהייתה גיבורה ומנסה לפצות את עצמה על החסך שלה????? מודה על העזרה ומצטערת על האריכות, אך אני בכל זאת מודאגת (אולי אני מגזימה??). תודה.