נמאס לי מהחיים

אני בת 21 אני מאורסת לבחור כבר כמה חודשים ומאז שהכרתי אותו הכרתי את הסבל והכאב ואת הדמעות אין יום שעובר לא רבים אין יש לו שכל של ילד בן 5 מה אני אגיד לך מתנהג אליי כמו אל בעל חיים אני לא אוהבת לצאת איתו בגלל שהוא עושה לי פאדיחות הוא עושה תנועות הבל ברחוב כולם מסתכלים עליו כמו אל משוגע ואני כשרואה אותו מורידה את הראש כדי שאף אחד ל יכיר אותי הוא לא חש בי בכלל אפילו פעם הינו צריכים לנסוע לאן שהוא נסיעה של שעתיים הלוך וחזור עליתי לרכב אומרת שלום לא עונה ומדברת ולא עונה אחרי רבע שעה ל יכולתי והתחלתי לבכות אני בוכה והוא שומע מוסיקה בקול רם מאוד ושר ורוקד ואני בוכה והוא רואה אותי בוכה הלכנו וחזרנו והדמעות בעיניי הוא טרח לשאול למה בוכה אחרי איזה 40 דקות בכי ואני כבר היתי מעוצבנת וצרחתי עליו ולא הרשיתי לו לגעת בי פעם יצאנו כל החברה כל חבר עם בחורה ואנחנו במסיבה הוא עזב אותי והלך לרקוד ולא טרח לשאול אותי אם אני רוצה לרקוד הוא קם רקד ורקד וכל מי שהיה על השולחן איתנו קמו כל אחד עם הארוסה ואני נשארתי ועוד כשהינו בדרך הביתה רצה לגעת בי כמובן שלא הסכמתי כולם ראו שהיתי מצוברחת בגלל מה שהוא עושה הוא בא אלי בטענות שאני עשיתי לו פאדיחה בגלל שהייתי מצוברחת הוא בחור לא יפה תואר הוא שמן ואני יפה מאוד וכם גוף של דוגמנית ואם יוצא לי איזה פצע בפנים למה כך ומה אכלת ואל תאכלי ולא יודעת מה הוא מבזבז כסף על עצמו כול יום איזה 100 שקל ואם אני מבקשת ממנו כסף הוא אומר שאין לו הוא עקשן אבל בטיפשות מה שאמא שלו אומרת הוא אומר והתברר לי שהיא נחש אני לא סובלת אותה עושה את עצמי שכן בפעם הראשונה שהלכתי אליהם הביתה הוא הלך וישן לו איזה שעתיים ועוד שעה התקלח פשוט ההתנהגות שלו כלפיי מגעילה והבטחון העצמי שלי פשוט ירד למינוס כבר לא יכולה עם הכאב הזה ואני לא יכולה לעזוב אותו בגלל שאני ערבייה ומאורסת לבחור בפעם השניה למרות שהראשון היה רק שבוע ובכלל לא היתי מדברת איתו ואני לא יכולה לעזוב עכשיו אני מפחדת על אמא שלי ועל אחי שהוא חברו אני רוצה לחזור להיות חזקה ושהוא יעשה מה שארצה אני רוצה את הבטחון הזה פשוט נמאס לי מהחיים מהבכי הזה נמאס לי