מדוע אין פידבק??

זוג בגילאי ה-50 הגרים לידי, תמיד כשנולדים להם נכדים, כשאני פוגשת את הגבר, לוחצת לו ידים למזל טוב, שמחה בשמחתם, כשהוא פגש את בעלי אחל לו מזל טוב, אבל כשהוא פוגש אותי בנוכחות אנשים שמכירים אותנו מקרוב, הוא לא יגש אלי ח"ו לברכני, יותר מכך, היות ואני לא רואה את אשתו , טרחתי להתקשר אליה הביתה ולאחל לה מזל טוב, כי זה מחמם את הלב ונו גרים אחד ליד השני. מהקו השני כששמעה את קולי, צעקה משמחה וגילתה אמפתיות יתרה, אבל עתה, כשנולדו לי נכדים, מדוע אני לא מקבלת אותו יחס חזרה, מדוע האישה לא טורחת להרים אלי טלפון לאחל גם לי מזל טוב, מדוע זה לא הדדי?, ואם בעלה מברך את בעלי זה פותר אותו מלאחל לי מזל טוב, אם הוא מאחל לבעלי זה כבר אמור לכלול אותי? מה אני לא בן אדם בפני עצמו??, איך להתנהג: האם באירועים הבאים שלהם להפסיק לאלתר לברכם, או להזמין יום אחד את האישה לביתי וללבן את הדברים מדוע אני חמה אליהם והם לא יודעים להתנהג בהדדיות? אגב, לא היה בינינו שום אירוע חריג או רע, בגלל זה אני מתפלאת, . תודה.

שאלה עקרונית בעיני: כשהגבר פוגש את בעלי ומאחל לו מזל טוב, זה פוטר אותו מלאחל לי ?( מתי שפוגש אותי,?) האם הגבר יוצא ידי חובה לברך אותי ע"י זה שכבר אמר לבעלי? האם לי אין רגשות.?? אותי לא אמורים לכבד??? (זאת שאלה ולא שאלה תוכחה.). תודה.