בעיית פרגון
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב! יש לי בעיה שמאד מציקה לי עם בן זוגי . הוא בחור משכיל אך לא מוצא את עצמו זמן רב בשוק התעסוקה בגלל שהוא מומחה בתחום מצומצם מאד (הוא עובד שנים כסוקר...) . לפני כחודש התפטרתי מעבודתי , מאז גם אני בחיפושי עבודה . אני באה מתחום הרבה פחות בעייתי ואכן יש לי זימונים רבים לראיונות . הבעיה היא שכל פעם שיש לי ראיון ואני בהתלבטות בגלל שעות , מרחק , שכר וכו' ומטבע הדברים אני מתייעצת איתו . הבעיה היא שזה כנראה מפריע לו והוא לא ממש עוזר לי . אין לו סבלנות פתאום , הוא לפעמים מלגלג ואומר "למה כמה כבר הציעו לך?" ועוד כל מיני דברים שלא עושים לי חשק לחלוק איתו דבר . אנחנו כבר הרבה שנים ביחד ומפריע לי שהוא לא איתי בחיפושים האלה . הוא גם כל הזמן אומר לי לכי תעבדי כמוני במשמרות , אולי תהי איתי ואני לא רוצה לפגוע ולאמר שאני שואפת ליותר . הערתי לו פעם על הנושא אבל זה לא ממש עזר . איך אתה מציע לי להתמודד עם זה? בתודה מראש...
זה לא רק בינך ובין בן זוגך, אלא בין הרבה נשים, והגברים שלצידן. הגינטיקה הנשית מכילה פוטנציאל טוב יותר לגמישות לאלטרנטיבות, לקריאת מצב מתוחכמת, ולנכונות להתיעץ. לעומת זאת, הגברים נולדים עם הטיה בעייתית לכיוון הקשחת האגו, מה שמשאיר רבים מהם לכאורה זקופים ולמעשה לא עמידים לזעזועים. מצב החולשה הזה מביא לתגובת היפוך, וזו האגרסיה. היותר טובים לומדים להכיר את המגבלות הטבעיות, ולתקנם. הפקחים עושים את זה מהר יותר. תני לו לקרוא את חוות דעתי, ואשמח לשמוע שהתהליך הביא לתרפיה מיידית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם