מציאת עבודה חדשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום אני בת 34, "נתקעתי" בבית לאחר לידת בתי, הרבה זמן, כמעט שלוש שנים. לאחר חיפושים של שנה פלוס, מצאתי עבודה בתחום שלי, התקבלתי לאחר הגשת פרזנטציה בנושא מסוים. העדר נסיוני המקצועי בתחום היה גלוי למן ההתחלה. ה"בוס" קיים עמי שתי פגישות, בראשונה הוא ציין כמה הוא אנושי, ושאין מה להתבייש ממנו ואפשר לשאול כל שאלה כמה שצריך לטובת העבודה כמובן. כיום, פגישה שניה, הוא נתן הרצאה על תחומי העבודה ואני היתי קשובה ואף רשמתי לי הערות. בסוף ההרצאה שלו הוא הפליא אותלי מאוד כאשר הביע בפני חשש שמא אני ברמה של סטודנט לדבריו ושיהיה עליו ללמד אותי מבראשית. אין מה לענות על דבר כזה, אולי כן, אולי לא, בכל מקרה הוא קיבל אותי, והיו בפניו כל הנתונים שלי. יש לציין שנעלבתי, חשתי חוסר ביטחון והאשמתי את עצמי, כי זה בטוח משהו שאני אמרתי או שאלה שאני שאלתי שגרמה לו לחשוב כך. מסתבר שהאיש הנחמד שאמר שאפשר לשאול אותו וכו' זה קיים כנראה רק בסרטים. והיתה לי תחושה עוד אז שהוא הצטייר כפייה טובה. כעת לי יש ספקות אם אני רוצה לעבוד שם. מאידך, מדובר במקום מכובד, רלבנטי לתחום שלי, אך שאלת השאלות היא האם עלי לסבול? אולי התחום לא מעניין אותי? ושידרתי זאת? לציין כי עברתי שלב מיון לעבודה אחרת, שנראה לי שמעניינת יותר. אני ממש אובדת עצות ומדוכדכת תודה
"הרושם הראשון" הוא עניין כבד משקל בהרבה תחומים, מעבר ל"דייטינג", וחשוב להתיחס אליו. גם התחושות והאינטואיציה שלך הינן משהו כבד משקל, שצריך להתיחס אליהן. ולכן תשובתי: טוב אם תייצרי, ומיד, רושם אחר. את זה ניתן לעשות בקלות, במפגש קצר, שבו תביעי את נכונותך ללמוד, ואת אי נכונותך לקבל הילה של "קיד" - סטודנט - במונחים שלו. תצייני שאת מתרשמת מהפתיחות, אבל חוששת מקבלת הפנים. תציבי את האימרה "צריך להרוג אותם כשהם קטנים" ביחס לתפיסת העולם ולתסריט שכעת קיים. תצייני שמוטב לך לעזוב לעתיד עם סימן שאלה לעומת הישארות מציאות שיש עליה סימן קריאה בעייתי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם