אינני יודעת כיצד לנהוג
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ערב טוב, הנני בעלת שני תארים אקדמאים. במהלך חיפושי העבודה שלי הגשתי מועמדותי למספר רב של משרות. ממש הרגשתי כמו במסע דייג, יריתי לכל הכיוונים, התקבלתי לאחרונה לעבודה הקשורה ללימודיי, אך לבי לא שם ממש. בנוסף, הנני מצויה גם בהליך מיון שהחל עוד טרם קבלתי, ובו עברתי שלב אחד. נדמה לי שלבי נוטה יותר לעבודה המוצעת בהליך האמור. נתון נוסף - העבודה הנוכחית היא זמנית. בעוד זמן לא רב יש לי בחינה נוספת לעבודה האחרת, וכאמור, הנני כבר עובדת. ניתן לומר שאני ממש מחכה לבחינה זו. מתרגשת לקרתה. ואם אתקבל, מה אעשה? כיצד אסביר? זה לגיטימי? להתחיל לעבודה ולהמשיך ב"תחרות"? מרגישה לא נעים, מאידך, אם אין אני לי מי לי? וישבתי מספיק זמן בבית באבטלה קשה. תודה
אענה על שני דברים, וראשית על מה ששאלת: לפעמים צריך לבדוק את המציאות ולסייג את הדבקות לערכים מסויימים. במקרה שלך, לערך של "נאמנות". עולם התעסוקה אינו זהה לעולם היחסים הבינאישים. המעסיק ממשיך את יחסי עובד-מעביד לא בשל נאמנותו לפרט, אלא בשל הזדקקות לו. זכותו להמשיך להעסיק אותך אבל בו זמנית לבדוק אלטרנטיבות, וכמובן לאמר בכל רגע שדי לו ממך, וזהו, ואז מתחיל תהליך פיטורין שמלכתחילה מסדיר את סיום היחסים. ולכן גם זכותך לעשות כך. המשכת עבודה ובמקביל חיפוש תעסוקה אחרת הינה לגיטימית. וכעת על מה שלא שאלת: את מבזבזת את זמנך ומרצך במסעות הדייג, כלשונך. וזה אינו פקניק. והזכרת ירי לכל הכיוונים, וזה בזבוז, וזו הסיבה שלטייס הכי טוב יש נווט, ולתותח הכי טוב יש מערכת מטווחת. ובמונחי העולם התעסוקה: לאחר שצברת כל כך הרבה פוטנציאל, טוב תעשי אם תסתמכי על תהליך ששמו "הכוון תעסוקתי", כדי לאבחן את מה שיש לך (כישורים אישיים, ידע והשכלה, נטיות אישיותיות) ולמקד את המטען הזה למשהו שיתאים לך לטווח ארוך. התהליך יגביר פי כמה וכמה את הסיכוי שתמצאי את מבוקשך. מכוני המיון הגדולים עושים את זה במאות ובאלפים. תוכלי לקרוא על כך במדור על 'תעסוקה וקריירה' באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם