בעיות אמון

שלום. אני בשנות העשרים המאוחרות לחיי וילדתי לפני חצי שנה ילדה ראשונה. יחסיי עם אמי היו מעולים לאורך השנים, אמי אשה נפלאה וטובת לב באופן יוצא דופן. לאחרונה, החלו בעיות אמון ביננו. לאורך השנים, ידעתי כי אמי נוטה ל"הגזמות" ו"ייפוי המציאות" אך לא ייחסתי לכך חשיבות. מאז הלידה, אמי עוזרת לי מאוד ושומרת על הילדה באופן תדיר.עם זאת, שמתי לב כי היא משקרת לי בכל מיני עניינים הקשורים לטיפול בילדה אך הגרוע מכל, נעוץ בעובדה שאמי היא אשה מעשנת. לי חשוב מאוד שאדם מעשן לא יבוא במגע הדוק עם הילדה כי אני יודעת עד כמה זה מסוכן אפילו אם לא מעשנים ממש לידה אלה המגע הוא דרך השיער, בגדים וכו'. אני בעצמי הייתי מעשנת כבדה והפסקתי לחלוטין לכבוד הילדה וזה מאוד קשה לי אך אני עומדת בזה.הבעיה היא שאמי טוענת שהפסיקה לעשן אך לא פעם ולא פעמיים הרחתי ממנה ריח של עשן ואף פעם אחת תפסתי סיגרייה בכיס שלה והיא ניסתה להסתיר זאת ממני וכששמתי לב שהיא מסתירה את המעיל ביקשתי לדעת מה יש שם וכך גיליתי זאת. לטענתה, הסיגרייה שם כאמצעי פסיכולוגי בלבד המסייע לה לא לעשן והיא אינה מעשנת. איני יודעת מה לחשוב! היא אשה מבוגרת ואני מכבדת את זכותה לעשן אך מצד שני מפריעה לי העובדה שהיא משקרת לי בדבר שהוא כל כך מהותי עבורי ולא מכבדת את רצוני. אציין, כי מאוד חשוב לה להיות מעורבת בגידול הילדה וגם לי זה מאוד כייף ולכן אני מאמינה שהיא מסוגלת לשקר כדיי שלא ארחיק אותה מהילדה. שוחחתי אתה על זה ואף שלחתי לה מכתב אך היא טוענת בכל תוקף, נשבעת ביקר לה שאינה מעשנת. הבהרתי לה שגם אם היא מעשנת, נמצא סידור כך שהיא תחליף בגדים לפני בואה ולא ארחיק אותה מהילדה אך היא עדיין עומדת על כך שאינה מעשנת. שאלתי היא מה עושים? האם להאמין לה? אציין כי מאוד מפריע לי עצם השקר מעבר לעישון עצמו, כי איני יודעת במה עוד היא יכולה לשקר רק כי בענייה זה בסדר.מצד שני, היא ממש נחושה בכך שאינה מעשנת ואיני יודעת האם להאמין לה או לא. ממתי אדם שאינו מעשן הולך עם סיגרייה בכיס??? וגם אם כן מדוע היא ניסתה להחביאה ממני?? אודה לייעוצך המקצועי כיצד להתמודד עם הבעיה. תודה