קנאה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני וחבר שלי יחד כ6 שנים. אנחנו בני 23. לאחר 4 שנים יחד נפרדנו (מיוזמתו) כיוון שבן זוגי רצה להתנסות בקשרים אחרים, ולאחר חצי שנה בנפרד חזרנו (שוב מיוזמתו). הפרידה הייתה מלוכלכת והסתיימה בכאב רב. מאז הפרידה הוא השתנה מאוד. מאדם שקט מבודד ותלותי הוא הפך למוקד חברתי. כיום הוא מוצף בחברים. אך אני הייתי ונשארתי העוגן בחיים שלו. הוא נותן תחושה ואומר כל הזמן כמה הוא אוהב אותי, כמה אני חשובה לו וכו', אבל יחד עם זאת קשה לי להתנער מהקינאה התמידית שלי והחשדנות. קשה לי לקבל את העובדה שכעת הוא עובד ויוצר קשר אפלטוני עם בחורות אחרות. קשה לי לקבל את העובדה שאני לא הבחורה היחידה שהוא נהנה לתקשר איתה ואפילו נמשך אליה. והקינאה הזו משבשת לי את הזוגיות ואת החיים שלי בפרט. אני הולכת לטיפול כבר 4 שנים, המצב אמנם השתפר אך הקינאה לא נעלמה. מה ניתן לעשות? תודה
אנשים בוגרים, בעולם מודרני, יוצרים קשרים אישיים במגוון נסיבות: עבודה, שכנות, ארגונים חברתיים ופוליטיים, משפחה מורחבת, וכו'. הצורך להכיל את האינטראקציות הללו בד בבד עם הקשר הייחודי האישי הוא הכרחי. המודל שפותח ע"י אריק ברן, בספרו על 'משחקיהם של בני אדם' אודות ההתנהגות ההורית / בוגרית / ילדית - יכול לסייע לך. כדאי להכניס את הנושא הזה לתוך המכלול הטיפולי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם