שייכות חברתית

שלום רב, אני בן 25,עליתי ארצה בגיל 7 מברה"מ לשעבר.ניתן לומר שהשתלבתי בארץ(לכאורה),למדתי את השפה,למדתי בבית הספר ובאוניברסיטה,שירתי בצה"ל ואף סיגלתי לעצמי את רוב המנהגים.עם זאת,לא מזמן כאשר קראתי כתבה מסוימת ב-YNET - "רועי או יורי - אין לי סיכוי עם הישראליות", נחתה עליי הבנה כואבת לגבי נושא שתמיד הציק לי אי שם ברקע.זו היא העובדה שאף פעם לא קיבלתי את אותו יחס חם שקיבלו הצברים סביבי,אלא מן יחס קריר של כבוד, מעין-אתה סבבה,אין לנו בעיה איתך, אבל אתה תהיה עם החברים שלך,אנחנו עם שלנו והכל יהיה בסדר.... הבעיה מתגלה במלוא חריפותה כאשר הדבר נוגע לנסיון ליצור קשרים רומנטיים עם בחורות צבריות,וכאן אולי המקום לציין שתי עובדות: 1. מנסיוני האישי וכן מניסיון של עוד גברים רבים אותם אפשר לשאול,הנשים הצבריות ידועות כקשות,בררניות ומפונקות לאין ערוך יחסית לנשים באירופה או במזרח הרחוק. 2."הלך הזרזיר אצל העורב" - כל אחד מתחבר אל הדומים לו. שתי עובדות אלה יחדיו יוצרות מנגנון סינון קשה ומסובך יותר לבחור כמוני.וזה לא שאני אומר שאין זוגות מעורבים-ודאי שיש,אלא שהעבודה הנדרשת היא קשה יותר,וזה נורא מעצבן... לפעמים אנשים מסוימים,פסיכולוגים ולא פסיכולוגים כאחד, באים אליי בסוג של הטפה צדקנית ואומרים לי "אולי הבעיה היא בך","זה הכל עניין של גישה","זה הכל מה אתה משדר" וכו'.אני מצדי אומר להם,"רבותיי - אני עוד מעט 20 שנה במדינה הזאת,אני לא צריך שתלמדו אותי מה עניין של גישה ומה לא,אני בעצמי יכול ללמד אתכם כמה דברים...." אני בטיפול כבר שנה וקצת. אין ספק שזה לא אחד המקרים שגישה לבדה תפתור את הבעיה(ראה ערך-עובדות 1 ו-2).אני חי במציאות חברתית מסוימת,מעצבנת,שאני נדרש ללמוד לקבל אותה.השאלה היא רק - איך?