ללא חבר

אני מרגישה שאני בדיכאון. לא רואה בשביל מה זה טוב לקום בבוקר,אין לי למה. סיימתי לפני חודש צבא וחוץ מעבודה (שהיא בצהריים) אני כל הזמן רוצה לישון. רק לישון. אני לא נהנת לצאת לבלות כמו פעם ואין לי כוח לדבר עם אנשים שפעם היה כיף לדבר איתם. אני חושבת שאני יודעת מה הסיבות לכך,זה שאין לי מסגרת וזה שאף פעם לא היה לי חבר. כל החברות שלי כל הזמן יוצאות עם בנים, ואני הפעם האחרונה שיצאתי עם מישהו הייתה לפני שנתיים..כל זה בגלל שלפני שנה שברו לי את הלב ומאז אני לא יוצאת מזה והביטחון העצמי שלי ברצפה. כל פעם שאני עוברת ליד אנשים אני נכנסת לחרדה, ובפרט כשבנים באים לדבר איתי. מה אני עושה במצבי?