מתלבטת לגביי המשך זוגיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב, אני בת 32 בזוגיות מזה 4 שנים. לפני הנוכחי הייתי בשתי מערכות יחסים של 3 שנים כל אחת. הבעיות העיקריות במערכת הזוגית שלנו נובעות מך שאני מאד אנרגטית ומאד אמביציוזית ומאד שמחה ואוהבת לטייל ובן זוגי עייף רב הזמן ומבלה זמן ניכר בשינה כמו כן הוא בעל אמביציות מינימליות ודכאוני לעיתים קרובות. בכל השנים שאנו יחד הוא הפך לנטל כלכלי עבורי 3 פעמים (פעמיים אני מימנתי את המחייה ופעם אחת עברנו לגור אצל הוריי שלא ראו זאת בעין יפה שהוא ישן עד הצהריים ולא טורח לחפש עבודה מספר חודשים) בכל פעם כשניסיתי לדחוף אותו ולתמוך בו הוא נכנס לאדישות ודיכאון ולא טרח יותר מדי לחפש עבודה, וכשאני זו שמצאתי לו את העבודה הוא דווקא שמח והחל לעבוד ואף הצליח ואז נמאס לו והוא עזב וחזר להיות נטל כלכלי עליי. הבעיה היא שהגישה שלנו לחיים שונה מאד והשאיפות שלנו שונות ואני חשה חנוקה ועומדת במקום והוא מרגיש טוב עם עצמו כי אני לוקחת יוזמה ומטפלת בכל מה שצריך והוא התרגל לנוחות הן הכלכלית והן היוזמתית. מה גם שאני מזיזה דברים במהירות ולו לוקח ימים ארוכים ולפעמים חודשים לעשות דבר מה. יש לציין שהוא אדם טוב, ישר, כנה, רגיש ומאד מאד אוהב אותי ומרעיף עליי תמיכה רגשית ואהבה. בפעם האחרונה שהוא הפך לנטל כלכלי התראתי מספר פעמים כי אין באפשרותי לממן את המחייה עבור שנינו וכי אין בכוונתי הפעם שנעבור שנינו לגור אצל הוריי והם יממנו אותנו כפי שהיה בעבר. הוא נכנס לאדישות ודכאון וישן שעות רבות במקום לחפש מקור הכנסה. וכך קרה שעזבנו את הדירה כל אחד להוריו. הפעם בניגוד לפעם שגרנו אצל הוריי הוא ספג ביקרות קשה מהוריו ונבהל מכך שאמרתי כי הפעם אני לא יודעת אם אחזור לגור איתו כל כך מהר והחל לחפש עבודה בנמרצות. מצא עבודה בשכר טוב מאד ועכשיו הוא יוצא בהצהרות שכנראה לפני כן לא היה מוכן נפשית למסד את הקשר ושהוא מתכוון להחזיק בעבודה הנוכחית שנים רבות (ללא כוונה להתקדם) וכי הוא רוצה למסד את הקשר. אני חוששת לתת הזדמנות נוספת כי הרי התאכזבתי מספר פעמים והרי יש סיכוי סביר שהוא יהפוך לנטל כלכלי בעתיד, ומה יהיה כשיהיו ילדים ? אבל הפחד שלי הוא שאני מבוגרת וייקח זמן רב בוודאי עד שאמצא מישהו מתאים ונצא תקופה מסויית עד שנדע שאנחנו מתאימים. מה שגם מנסיונות עבר אני חוששת שלא אמצא גבר אוהב שכזה וישר וכנה. אבל אני גם פוחדת לחזור לקשר של מחנק ולחיות בתחושה מתמדת של רצון לברוח. כמו כן אני חוששת מכך שהרבה פעמים הבעיות מתבהרות במערכת זוגית רק אחרי שנתיים שלוש, הרי שהסיטואציה הזו קרתה לי כבר 3 פעמים, התאהבתי, הכל היה טוב ויפה והבעיות החלו אחרי שנה וחצי ולוקח לי המון זמן להתנתק מקשר. מה לעשות? איך להעלות לעצמי חזרה את הביטחון? איך לא לפחד? יש לציין שמבחינה מקצועית אני מאד מרוצה ומשפחתי חמה ותומכת. אודה על כל עצה בנושא...
יש אימרה כללית אודות ביצועי העבר שמהווים מנבא סביר לביצועי העתיד. כדאי שתאבחנו את מערכת החיים וגם היחסים שלכם, לפני כניסה לתוך מסגרת של נישואין וילדים. בשביל זה יש פסיכולוגים, והמתכונת הראויה היא מפגשים זוגיים. ויש אמרה כללית נוספת, אחרת אודות בני אדם: הפחד משינוי מקבע רבים למציאות בעייתית. ולכן כדאי שתאבחני את מכלוול ה"נכסים האישיותיים" שלך, כדי לראות איך מתחילים תהליכי שינוי, ולאחר הגדרת מהותם - מה הסבירות להצלחה. גם בשביל זה הפסיכולוגים קיימים, והמתכונת הראוייה היא מפגשים פרטניים. לא ניתן לבצע הערכות כאלו באמצעות המדיום האינטרנטי האנונימי הזה. כל חיסכון בנסיון דחיית הקץ או הסתמכות על עיצות בזק של חכם זה או אחר/ת - יביא להפסד ניכר, ולא מדובר רק בכסף, כי לא חיים פעמיים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם