משבר אצלי או אצלינו?!!?

שלום רב, אני ובן זוגי בני 30 יש לנו ילדה נהדרת בת שנה ושמונה . וכרגע אני בתחילתו של הריון שני . אצל שנינו זהו פרק ב' , היינו חברי ילדות ולאחר 11 שנה נפגשנו במקריות ובאופן מרגש באינטרנט ומאז אנחנו יחד . אנו נשואים כ-3 שנים , לאחרונה אני מרגישה שינויים , אציין שאני טיפוס מאוד תנודתי במצבי הרוח שלי וחרדתית , והוא הטיפוס היותר רגוע אבל מאוד מופנם , הוא בנאדם מקסים מתחשב ומפרגן , (אני נוטלת סרוקסט כ- 10 שנים עם עליות ומורדות במינונים) . לאחרונה אני מרגישה שאין ביננו בכלל רומנטיקה ותשוקה , שנינו עסוקים בטרדות היומיום ובשיגרה , לפעמים אנו מנסים לשבור את השיגרה למשל ביום שישי הלכנו לארוחת בוקר אני והוא , או למשל לפני שבועיים הינו יום טיול בירושלים הבעיה היא שהרגשתי שלא כיף לי איתו כאילו משעמם לי איתו אני לא יודעת מה יש לי הוא כ"כ טוב אלי הוא מקסים ואני מרגישה די כפויית טובה על הכל , אבל אני לא יודעת איפה הבעיה בד"כ אני הלייצנית אני הדומיננטית שתמיד מצחיקה ואולי זה די נמאס לי , זה הגיע למצב כזה שאני מרגישה שאני כאילו לא נמשכת אליו כאילו התשוקה נעלמת לי וזה מלחיץ ומפחיד אותי, הוא בחור יפה ותמיד משך אותי אז מה בכל זאת הבעיה ? אומרים שלפעמים לנשים בהריון יש סלידה מהבעל שלהם , האמנם? אציין גם שהדימוי העצמי שלי לאחרונ קצת לקוי ,, למרות שיש לי משפחה טובה בעל מקסים ילדה נפלאה עבודה טובה (וגם קצת שוחקת) בית נחמד. בעבר אהבתי יותר את עצמי . עכשיו השתנתי הגוף שלי השתנה . בכל פעם שאני מדברת איתו על התחושות שלי הוא אומר שגם הוא מרגיש ככה , ואז אני מתרגזת ואומרת לו שאם לא הייתי מדברת על זה הוא אף פעם לא היה מעלה את זה . לפעמים הוא מנסה להתקרב לנשק ולחבק ואני כאילו מרגישה ששאני לא רוצה. האם הבעיה אצלי? מה קורה לנו ? הזוגיות הזו חשובה לי ! אודה לתשובתכם רונית