זוגיות במבחן
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, לאשתי ולי יש דיון עקרוני לגבי ידידים \ ידידות מעבר למסגרת הנישואין. לפני השאלה קצת חומר רקע אנו נשואים כ- 10 שנים, זוגיות מעולה ושלושה ילדים מקסימים (טפו טפו טפו ....). כרגע אין לנו ידידים או ידידות ואנחנו חיים עם זה מצויין, הדיון הוא יותר תאורטי. אני טוען שכאשר יש ידיד נפש לאחד מבני הזוג זה פתיחת דלת לצרות 1. ככל שנשואים יותר זמן, המשיכה וההתרגשות יורדות, יש פחות על מה לדבר, ההסתברות להכנס למריבות ומשברים גדולה יותר. 2. עם ידיד\ה הקשר חדש ומרענן. ניתן בקלות למצוא מענה על חלק מהצרכים אצל הידיד\ידידה במקום לנסות לעבוד ולפתור את הבעיות בבית. 3. במידה והידיד\ה מעוניינים בקשר מעבר לידידות, יהיה להם מאוד קל למצוא נקודת תורפה ביחסים ולנצל אותה. לדוגמה (תאורטית), אני מאוד אוהב לבלות ולעשות חיים, ולעומת זאת בת זוגתי תשושה מעייפות והדבר היחיד שמעניין אותה זה לראות טלויזיה וללכת לישון. כאשר יש ידיד\ה, קל מאוד לענות על הצורך הזה. ההגדרה של ידיד מבחינתנו זה אדם (לא במסגרת העבודה) שאנחנו בוחרים להיפגש אתו אחת לתקופה. אשתי טוענת כי ידידים \ ידידות זה דבר מאוד לגיטימי מאחר ואנו סומכים אחד על השני, וברגע שנזהה שהידידות עוברת שלב אחד קדימה, נוכל לזהות זאת ולעצור הכל מייד. אני חושב שטענת אשתי היא נאיבית הנכונה רק בתיאוריה. באופן אישי אני סומך על עצמי במיליון אחוז שלא אבגוד באשתי לעולם. אך לא ניתן לדעת איך כל אדם שהוא ינהג בסיטואציה שאתה נפגש עם ידידת הנפש שלך, ובמקרה הגעתם למצב שאתם קרובים פיזית (שניכם התכופפתם להרים משהו) מסתכלים אחד לשני בעיניים, וברור לחלוטין שהשלב הבא זה נשיקה. אני מאמין שבמקרה כזה אני מייד אבצע פניית פרסה ואספר לאשתי את כל שקרה, אך מכיוון שלעולם לא נתקלתי בסיטואציה כזו, אני לא יכול לדעת כיצד זה יגמר. אשתי טוענת שהכל בשליטתי המלאה, ואם בחרתי לעשות משהו זה בגלל שאני חלש. אני חושב שברגע האמת אין לדעת מה יקרה בשניה שהרוחות מתלהטות. עובדה שלא מעט אנשים אחרים מועדים למרות שיש להם המון אהבה לבת זוגם. אני מקביל זאת לסיטואציה אחרת כולנו אומרים "אם אני אזכה ב- X מיליון דולר בלוטו אני אסתדר מצוין ולא אשתגע" עובדתית, זכיות גדולות גרמו לפירוק משפחות וצרות רבות. האם כדאי להעמיד את הזוגיות במבחן התוצאה, או מראש לא לפתוח את הדלת לצרות ???
ידידות היא משהו מועיל, על פי הגישה שאנחנו חיות חברתיות. ועל פי הגישה הפרודינית, אנחנו גם חיות שמונעות ע"י הכמיהה למיניות. אבל זה לא אומר שכל מפגש חברתי שנרקמת בו ידידות אינטימית סופו להסתיים בפעילות מינית, כי יש לנו מה שאין לחיות האחרות, וזו מערכת ערכית, וגם מערכת פסיכולוגית שמאפשרת לתעל אנרגיות ליבידניות. ולכן, גם אם התוצר של מפגשים עם ידידי נפש, בין אם מאותו המין או מהמין השני, יהיה רווי בערור ארוטי, אין בכך סכנה וודאית, אלא להפך: יש לזה פוטנציאל טוב להפריית הזוגיות הנוכחית, כל זמן שהפתיחות והמחויבות הערכית מתקיימת שם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
זה פתח לצרות נקודה. למה שלא יהיה ידיד/ה מאותו מין? השאלה כבר עונה על עצמה. :-)
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
