אכזבה, בלבול, דילמה...
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום אני בת 25, חברי בן 26, ואנחנו יחד כשנתיים. בזמן האחרון התחלתי להרגיש שאני רואה אותנו יחד לטווך ארוך, ולא רק לתקופה מסויימת. הרגשתי שאני רוצה להתחתן איתו. חיכיתי ליום ההולדת שלי בקוצר סבלנות, כי חלמתי, רציתי נואשות וחייתי בהרגשה שהוא יציע לי נישואים. לאחרונה גם תפסתי אותו לפעמים מסתכל עליי במבט שאמר לי משהו שהוא חושב עליו, ומאוד קיוויתי שכך יהיה - כמו שאני רוצה. אבל לא. לא קיבלתי את מה שרציתי. וכמה שניסיתי להסתיר את אכזבתי, הוא ראה. ושאל מה קרה. אמרתי לו בכנות : "אני רוצה להתחתן איתך". האז זה התחיל. קיבלתי תגובות כגון "אנ לא מוכן, אין לי עוד כלום בידיים, אני רוצה להרוויח כסף, לקבל מקצוע ואז אולי..." וכאלה. התאכזבתי - זה לא המילה. במערכת יחסים שלנו השקעתי את כולי - לאו דווקא למטרה זו, אלא כי פשוט ככה אני. למדתי איתו המון,למדתי לבשל לו, לדאוג לו, לטפח אותו ומה לא. למרות ההתעללות המינית שעברתי לפני כמה שנים ניסיתי להיות כאילו זה לא היה. עברתי שינויים גדלים, גדלתי והתפתחתי איתו. וגם הוא איתי - למד הרבה, קיבל הרבה, נתן הרבה וגם קיבל. ועכשיו זה מה שאני מקבלת? אני אישית מההתחלה הרגשתי שזה זה, עוד לא היו לי יחסים כאלה, עוד לא השקעתי ככה. ומה, עכשיו אני צריכה לחכות שהוא יגיע למטרות שלא ברור לי איזה קשר יש להם לנישואים??? גם אני רוצה ללמוד, לגדול, להרוויח, אבל לי זה לא מפריע לעשות את זה גם אם אהיה נשואה!!! אני ממש מבולבלת, לא יודעת איך להתנהג עכשיו...עברנו יחד הרבה, וחבל לי לאבד את זה ביום אחד, אבל זה ממש כואב, מה שהוא עשה לי. הוא טוען שאוהב אותי כמו שלא אהב לעולם, ושאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים, אני לי זה ממש לא מסתדר עם ההתנהגות שלו!!! וכשאמרתי לו שאני מאוכזבת, קיבלתי תגובה של "מה את, ילדה קטנה? אם את רוצה משהו את ישר רוצה לקבל???" עד עכשיו אני מלאה עלבונות על המילים שלו. כל הבנות שאני מדברת איתם, אומרות לי שהוא טיפש ולא מבין מה הוא יאבד. אפילו גברים אומרים אותו הדבר. השאלה היא מה עליי לעשות עכשיו? אני כבר מתחילה לחשוב על חיים נפרדים ממנו, על התחלות חדשות - פשוט מתחילה להתנתק. הוא רואה את זה ודואג לי. וזה גם לא מסתדר לי. אני מנסה להסביר לו שהרבה לא ישתנה בחיינו - נמשיך לגור יחד, לבלות, לפתור בעיות...שום דבר לא ישתנה!!! וזה גם יעשה אותי עוד יותר מאושרת איתו, כי הוא טוען שזו המטרה שלו בחיים... לא מוכן להקשיב. מה קורה פה? מישהו יכול להסביר לי???
ראשית, משהו כללי - נישואין אינו רק עניין של הסטוריה (מה קרה עד כה בזוגיות) אלא גם הווה (מידת מוכנות ובשלות לעבור קידומת ולעבות את הקשר) וגם עתיד (הצפי של מידת החוסן של הזוגיות לאור הצפי של ההתמודדות עם קיום תנאי מצב משפחתי). וכעת משהו ספציפי עבורך - נישואין מחייבים הרבה משא ומתן, הרבה התגמשות ויכולת להיות מאושר/ת גם כאשר ההחלטה היא לאור מה שבן/ת הזוג מרגיש או רוצה. וכעת לתשובתי: זה בסדר ששני בני הזוג אינם נמצאים כעת באותו מקום, במובן הפסיכולוגי. זה לא אומר שהם לא יפגשו. התהליך צריך להתרחש מעצמו, ולא כדאי לזרז או לדחוף אותו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם