התחושה שנוצרת אצלי כאשר אני מתבוננת ב..

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

20/09/2008 | 12:35 | מאת: מיקה

אני בת 31. יש לי חבר כמעט שנה. בחור טוב, ישר שאוהב אותי מאוד. אנחנו עושים סקס וחשוב לציין שבכל מפגש מיני איתו, אני גם מגיעה לשיא וגומרת וכן הקשר ביננו באופן כללי טוב. הבעיה נעוצה בגודל איבר מינו, במיוחד כשהוא במצב נייח (לא בזמן זקפה). לדעתי, איבר מינו די קטן, כמו של ילד בן 5. כשיוצא לי להסתכל על איבר מינו אני מתבאסת ומתמלאת תהיות האם זה בכלל מתאים לי. מתי מזדמן לי להסתכל על איבר מינו במצב נייח? במצבים כגון: כשרק מתחילים להתמזמז, או כשהוא יוצא מהמקלחת, או שאנחנו אחרי סקס. מה גם שהוא גבר די גבוה וקצת מלא ונראה לי שהאיבר שלו בכלל לא מתאים לשאר המימדים שלו. התחושות האלה יוצרות אצלי בלבול ואני מעדיפה לפעמים אפילו לדלג לשלב שיש לו זקפה ולא "להיות שם" כשהאיבר שלו כזה קטן. לכן, אני פעמים רבות לא נוגעת לו באיבר המין יותר מדי ובד"כ נכנסת לפעולה רק כשאני רואה שיש לו זקפה, כדי לא להתבאס. יוצא מזה, שאני כמעט ולא "מתחילה" איתו בעניני סקס. חשוב לציין, שבמצב זקפה (למזל כולנו) האיבר שלו משליש את עצמו והופך להיות בגודל סביר. גם כשמקיימים יחסים, אני לא מרגישה תחושת מלאות במהלך האקט כמו שהייתי רוצה להרגיש, אבל יש לציין שיש תנוחה (כשאני מיישרת את הרגלים ואז יש גם חיכוך עם הדגדגן) שמביאה אותי בסוף לאורגזמה. אני אובדת עצות. אני ממש על פרשת דרכים. הקשר הגיע לשלב שצריך להכריע- להתחתן או להפרד. הוא הציע לי נשואים וקשה לי להגיד כן כשאני מתלבטת בדבר שלא מניח לי. זה בוודאי נשמע קטנוני ובטח חלקיכם אומרים, העיקר שבזקפה הכל בסדר אבל לפעמים גם מראה עינים חשוב. הוא יוצר תיאבון ועניין. מה לעשות? עזרה בבקשה . אני חושבת ששאלה זו לאו דווקא קשורה למדור סקסולוגיה ולכן הפניתי אותה לכאן.

לקריאה נוספת והעמקה

הכמיהה לשלמות צריכה להניע אותנו, ויחד עם זאת אמורה שלא לייצר חיים שלעולם לא יהיו מאושרים. הייתי אומר לך שהפשרה היא אומנות החיים, אילו היית שואלת משהו על תחום אחר כלשהו, למשל: הוא חביב וחכם, אבל ביישן ופסיבי מדי...וכו'. אלא שכאן את שואלת על תחושותיך שקשורות לטיב ועוצמת הגרוי המיני שאת חווה (עקב מראה או מגע). וזה הרי משהו קדום, חייתי ובסיסי, שמופעל בחלקים של המוח שאינם מבוייתים ואינם "תרבותיים" כמו חלקים אחרים שהסתגלו למצבים חברתיים מורכבים. סביר על כן להניח שהעכבות שלך לא יתמתנו עם הזמן ושההתלבטויות שלך לא ידעכו, כך שהשאיפה הכללית שלנו למצוא פשרות טובות תתקשה לקרות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה