חיפוש התשומת לב..
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
בעבר הרחוק גבר בן 50 נשוי היה מפלרטט איתי (אני גם נשואה) ולא הייתי מסופקת נפשית מבעלי, הוא סך הכל היה מפלרטט איתי והחמיא פעם אחת וברור שזה רומם את רוחי ומעבר לזה לא היה מאומה. הוא גר בקרבת ביתי. דווקא היחסים ביני ובין בעלי לאחרונה השתפרו עד לבלי הכר, אך עדיין קשה להכחיש שנשאר לי הטעם הטוב/הזיכרון הטוב מהגבר ההוא, אנו לפעמים נפגשים ברחוב. בשבועיים האחרונים אני אפילו לא שמה לב לנוכחותו, פתאום אני שומעת את הגבר קורא בשמי , והוא מניף ידו לשלום ואומר שלום בחיוך וממשיך לדרכו. שאלתי: מדוע הגבר לא מנצל את זה שאני אפילו לא רואה אותו, והוא לא ממשיך בדרכו אלא חייב לקרוא לי רק בשביל להגיד לי "שלום", מה יוצא לו מיזה????????????? (מההיבט הגברי..). תודה על העזרה.
כל מה שמוסיף לערך העצמי של ה"אני", הינו משהו שנרצה שיקרה עוד ועוד. כמו שתשומת הלב שלו מרומם אותך, כך שלך את שלו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אני יודה לך אם תפרט /תתרגם בעברית קלה /פשוטה את המשפט הראשון שכתבת לי. תודה רבה ושנה טובה.
אנשים שחפצים בקירבתנו הם משהו שמוסיף לתחושת הערך שלנו כלפי עצמנו. זו הסיבה שאת מרגישה 'התרוממות רוח' כשדבר כזה קורה לך. חיפוש הזדמנות להעלאת הערך העצמי הינה תופעה התנהגותית מקובלת. זו הסיבה מדוע האדם שאת מספרת עליו היה יוזם את המפגשים הללו: הוא זכה בהכרה ובהוקרה שלך, וזה רומם את מצב רוחו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
