נפגעתי
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום ד"ר. אני יוצאת 4 חודשים עם בחור בגילי, בן 34. כל הזמן הפגישות נערכות אצלי ואף פעם לא הייתי אצלו. הוא מצידו אמר לי שיש לו איזשהו מחסום רגשי. הוא גר עם אח שלו ולא רוצה שנפגש כנראה, כי הוא מפחד שהקשר שלנו יהרס. לאחרונה אמרתי לו שאם אני לא מגיעה אליו אני פשוט לא מעוניינת להמשיך. אנו מדברים על חתונה וילדים.הוא אמר לי אוקי, מתי שאני רוצה אגיד לו שאני באה. פעם נוספת אמרתי לו שאני רוצה להיפגש אצלו והוא התחמק, ואמר שהוא רוצה לצאת ובהזדמנות אחרת ורק שאודיע לו כמה שעות לפני כן. שוב דיברנו על כך בהזדמנות אחרת ושאלתי אותו אם אני יכולה להגיע אליו בעוד כמה שעות. הוא הטיח בי שאני צריכה לעזור לו, ושאני מחפשת אחריו ורק מנסה למצוא סיבות לנתק את הקשר , שאני רוקדת לו על הפצעים במקום להיות חברה טובה ומלחיצה אותו. פשוט פרצתי בבכי. נכון שרציתי לנתק את הקשר עקב סיבה אחרת, אבל דיברנו על זה וזה הסתיים, אבל להטיח בי שאני רוצה להגיע אליו שאני רוקדת לו על הפצעים??? אבקש את עצתך. תודה
מה שכתבת מייצר אצלי את הרושם שאת אינך בוחנת את ה"סביבה" העובדתית והרגשית של הזוגיות שלכם באופן שמתאים לגיל ולכובד ההחלטה כשמדובר בחתונה. תבדקי עם עצמך האם השעון המתקתק והרצון להתקבע בזוגיות מייצר אצלך מסך שמעמעם את גודל הפער בינך ובין בן זוג בכל מה שקשור באיכות הקשר שלכם. עיצה לגבי עניין ה"ריקוד על הפצעים" תהיה התמקדות בטפל, ולא בעיקר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מהסיפור שלך נשמע שיש כאן משהו שהחבר רוצה להסתיר. אולי הוא נשוי ומסתיר את זה? אולי הוא גר העוני רב ומתבייש? אולי הוא גר אצל אמא ומתבייש? אולי יש לו בבית דברים שהוא לא רוצה שתראי? ואולי ואולי ואולי... כך או אחרת מדובר בקשר מאוד מאוד מוזר שמחייב בדיקה. לאור העובדה שאת עדיין בקשר איתו למרות המוזרות הזו (מה שאומר שיש לך חולשה שמונעת ממך לראות את המציאות כפי שהיא), אני חושב שכדאי שיהיה לצידך מישהו נוסף, אובייקטיבי ושקול, שאת סומכת עליו ויוכל לעזור לך להתמודד עם פתרון הבעיה. יום טוב, רז