יחסי עבודה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
לאחרונה אחת העובדות אשר היתה מיודדת עימי ונהגנו להעביר שיחות מסדרון החלה להתעלם ממני באופן לא ברור. זה החל בהפחתה בשיחות שהיו לנו והגיע עד כדי אי מענה לאמירת בוקר טוב מצידי. רמזתי לה בעוברי ליד חדרה שהיא מתעלמת ממני לאחרונה ונעניתי שפשוט לא יצא לנו להיפגש. ניסיתי לשחזר אם אמרתי משהו פוגע והדבר היחיד שזכור לי הוא שיחת חולין שהפכה לויכוח קל בענייני אמונה ברפואה בלתי קונבנציונאלית וגילגולי נשמות. (היא נראתה מעט כעוסה על חוסר האמונה שלי) מצד אחד לא איכפת לי שלא נדבר (היא די מוזרה בעיני באופן כללי), אבל מצד שני איני רוצה לצבור לי "אויבים" במקום העבודה. אני מתלבט בין שתי אפשרויות. האחת לקבל את העניין לא לעשות מזה סיפור ולחיות עם המצב, השניה, ליזום שיחה ולשאול ישירות מה העניין. מה עדיף?
כללית, הגישה המקצעית לטיפול בעניינים מעורפלים היא שמוטב להיות בטוח שלא מזיקים מאשר להמר שמועילים. ולכן - אם תתן לעניין לדעוך, סביר שלא תזיק. הרי חייך יכולי להמשיך גם עם התעלומה תישאר לא פתורה. אם תמשיך לחקור - יתכן שתעורר איזה שד מריצבו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם