האם יש לזה סיכוי...

שלום רב... אני ובן זוגי בני שלושים , ביחד כ-3 שנים . מתחילת הקשר נפרדנו מספר פעמים בגלל בעיה אחת והיא הקמצנות שלו . זה צוזר לי ששרדתי כ"כ הרבה זמן עם אדם שיש לו את התכונה הכי דוחה בעולם בעיניי ועדיין... אני שם... אני לא אפרט יותר מדי אבל זה מגיע לדברים מגוכחים , וזה הרבה פעמים מטבע הדברים גם בא על חשבוני . גם עלי , אהבת חייו כמו שהוא מכנה אותי הוא חוסך היכן שרק אפשר וזה פוגע , מאד פוגע . כל הזמן אני מזכירה לעצמי לא לקחת את זה אישית כי זה הבן אדם וזה לא קשור אלי אבל אי אפשר . אני אהיה כנה ואומר שאם כך יתנהלו חיינו (וכרגע אנחנו עוד לא חיים ביחד) זה יהיה סיוט פשוטו כמשמעו . מאחר והמילה חתונה כבר עלתה לאוויר , אני מלאת חששות . כבר עכשיו אני שומעת ממנו משפטי הכנה של איפה אפשר לחסוך ומצידו היה בכלל להתחתן ברבנות . בקיצור חשבתי עם עצמי שכנראה עדיף לפרק תחבילה עם כל הכאב . אני לא יודעת להתנהל בדרך שהוא מנסה להכתיב לי , אני כל פעם נפגעת מחדש מהקמצנות שלו גם כלפיי . ואני לא רואה איך מנהלים חיים עם אדם כזה . עם זאת כמובן שאני עוד אוהבת אותו ואנחנו מאד קשורים אחד לשני . אני כותבת את זה ולא מאמינה שאני הולכת לסיים את זה . שאלתי היא האם מנסיונך ואני רוצה בבקשה תשובה כנה וחותכת , האם אפשר לטפל בבעיה שכזאת? הוא יודע שזה פוגע בי , יותר מזה , הוא יודע שזה יכול לעלות בעזיבתי ועדיין הוא מבקש ממני תמיד לא לנעמיד אותי במצבי בחירה ביני לבין מה שקשור לכסף... זה נשמע נורא אני יודעת . אבל זו האמת . ואגב רוב הפרידות היו על הרקע הזה והוא היה מתחנן לחזור וללבן דברים וכמובן תמיד חזרנו לאותו הסרט . אז שוב אבקש רק תשובה חותכת כמה שזה יכאב , אני כבר לא בת 16 אני לא רוצה לבזבז את זמני או להיכנס לנישואים שנידונו לכישלון . אגב הצעתי לו שננסה טיפול הוא כמובן השיב שזה בזבוז כסף...