שאלה על תעסוקה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, אני בת 35. עובדת כמעט כשנה במקום עבודה בתחום אותו למדתי. העניין הוא שהחוזה הוא לארבע שנים בלבד ללא אפשרות הארכה (תיתכן הארכה לעוד כשנתיים). שתי שאלות: האם עבודה "זמנית" על אף שזה למספר שנים איננה בגדר" לקפוא על השמרים"? מה גם שבמקרה שלי יש להכניס את הגיל למשוואה? כלומר אם אצא משם קרוב לגיל 40 אצא שוב לחיפוש עבודה. אני מודעת ליתרון של היות אדם עובד ובמעגל העבודה אך בכל זאת אני שואלת. שאלה שניה היא בתחושה שלי שאופי העבודה עצמה משעממת אותי ואני עושה אותה בקשיים הנובעים משיעמום, חוסר עניין, חוסר סיפוק. תחושתי היא שיש לי המון כישורים אחרים שהעבודה הספציפית הזאת ממש לא מתקרבת אליהם אפילו. אני חשה במילכוד כי אני מפרנסת לצד בעלי ונתקשה לחיות רק ממשכורתו. אודה על עצות / הארות / הערות בעניין תודה מראש
אם את בוגרת מכללה או שאת בכלל לא אקדמאית, אז עדיף שתישתקי. אם את בוגרת תואר ראשון מאחת האוניברסיטאות או הטכניון , אז אולי יש משהו בדבריך. מה שחבל שלא ציינת את ההשכלה שלך , אחד הדברים החשובים והמשקפים את כישרונותינו ויכולתינו. מבחינת היועצים פה דוקטור מהטכניון ופועל ערבי מעזה זה אותו הדבר, לכן אין פה מקום לשדאלות כאלה בתקופה קשה זאת!
ראשית, לעניין התעסוקה הזמנית: אינני רואה בעייה כלשהי, ארבע-חמש שנים בתעסוקה אחת מהווות פרק זמן סביר לנוע הלאה. ככל שהשנים חולפות כך מסתבר שהניוד בין תעסוקה לתעסוקה ובין עיסוק לעיסוק הינו תוצר טבעי של הזמנים המודרניים והכלכלה המשתנה. שנית, לגבי תחושת חוסר המשמעות: אכן זו הבעיה המרכזית, כי שהות מתמשכת בעבודה שאינה מספקת מהווה עונש רציני. סביר לכן לשמור על הקיים תוך פתיחת מהלך רציני לתזוזה למשהו מתגמל יותר, לכשייוצצרו התנאים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם