יוצאת מדעתי - לא מצליחה לקבל החלטה!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב... אני בת 29 , אחרי תואר ראשון ועבודה של מספר שנים במקום מסודר . עזבתי את מקום העבודה כי החלטתי ללמוד מקצוע פרקטי אחרי שהתואר הראשון בעצם לא נתן לי דבר . התחלתי לימודים בתחום הרפואה המשלימה ויש עוד שנים של לימודים לפניי . העניין הוא שמאז הלימודים אני לא מצליחה למצוא עבודה נורמלית , רק משרות סטודנטיאליות במשמרות , שלא מפרנסות אותי בצורה נורמלית . אני כבר לא בת 20 ולחזור למצב הזה קשה לי נורא . במיוחד שפתאום חזרתי למצב שאין לי מספיק כסף... המצב מאד מתסכל... יש לציין שאני מאדדדד אוהבת את הלימודים ומרגישה ב-100% שבזה ארצה ב"ה לעסוק . הדילמה שלי היא כזו . יש לי אפשרות לשנות את המערכת ולקחת מעט קורסים בלילה (מ-19:00 עד 22:15 ) נניח פעמיים בשבוע . ואז בעצם לחפש משרה מלאה . העניין הוא שמעבר לעובדה שזה אומר שיוספו לי ללימודים עוד שנתיים בערך... אני פשוט לא יודעת אם אוכל להתרכז בשעות כאלה . מצד שני להיות שוב סטודנטית ולעבוד במשמרות נפשית כבר גומר אותי . אני לא יכולה להמשיך להתפרנס מ-2000 שקל אני רוצה להתמסד בתקווה בשנה שנתיים הקרובות וזה פשוט לא מסתדר... אין ספק שהלימודים הללו גוזלים ממני מחיר . אבל האם עדיף לבוא ללימודים גמורה מעייפות ולהיות חסרת חיים? ללמוד ולעבוד פול טיים או להשאר במצב המתסכל של כמה משמרות בשבוע ובלי כסף... אני משתגעת מהמחשבות וחייבת להחליט כדי להודיע למוסד הלימודים בו אני לומדת... בבקשה עזרה .
ראשית, משהו על תפישת עולם וגישה כללית לטיפול בבעיות: כדאי לשמור על פרופורציות בין חשיבה והרהור, אמירה והתנהגות. הביטוי "משתגעת ממחשבות" לא יסייע לקבלת החלטות. וכעת לענייננו: כל תהליך הכשרה, בין אם אקדמי ובין אם פרופסיונלי, מהווה השקעה לטווח ארוך. מי שלא בנוי להקריב כעת למען המחר צריך ללכת לשיפוץ דירות, מכירת מכוניות וכו'. את רוצה להחזיק את החבל בשני קצוותיו, ולא רק שזו תפישת עולם לא בוגרת אלא גם שאת הפטנט הזה בעצם עוד לא המציאו. ואם בא לך להתלונן על מר גורלך, זכרי שרק מיעוט מהסטודנטים הינם מבוססים כלכלית, ומאחרי רוב בעלי התארים ישנה הסטוריה ארוכת שנים של חיים סטודנטיאליים קשים. ועמדתי היא שם אם אכן את רוצה להיות מקצוענית, כדי להתחיל ככה מההתחלה. טוב אם תרצי לרכוש את המיומנות המקצועית בצורה רצינית, וזה אומר (אם אכן צריך לבחור בין שתי ברירות קיצוניות) שמוטב לבוא ללימודים ערנית ולעבודה מטושטשת, ולא להפך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם