חיים בלי אהבה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

10/03/2009 | 15:41 | מאת: עדי

שלום,אני נשואה 10 שנים 2 ילדים.בשנים האחרונות אני מרגישה שאין לי אהבה כלפי בעלי ,הוא מצידו מצהיר כי הוא אוהב אותי .אני מרגישה כי אין טעם להמשיך לחיות יחד ורוב הזמן זה מעסיק אותי במיוחד שאני רואה זוגות אחרים מאוהבים ואוהבים.כרגע אני מרגישה שאני נשארת איתו במיוחד למען הילדים . לא שזו סיבה לא טובה להישאר יחד אבל אני מרגישה מרוקנת לגמרי.אני בחורה מאוד מושכת והרבה בחורים מתחילים איתי מה שעוד יותר מקשה עליי .למרות שלא רע לי איתו אבל אני גם לא מאושרת איתו.הוא באמת בחור טוב וחיובי אבל אני לא מרגישה אליו אהבה וזה לא פייר גם כלפיו. אני מרגישה שאני חיה איתו מכוח האינרציה וגגם בגלל שהוא לא רוצה להיפרד.גם הוא יודע על איך שאני מרגישה אליו וטוען כי לא משנה לו שאני לא אוהבת אותו... אני מרגישה שאניי שלא יודעת מה לעשות . תודה

14/03/2009 | 21:53 | מאת: יהודית רובינשטיין

אכן את מתארת מצב מורכב. אינך אוהבת את בעלך ,את בוודאי יודעת כיצד זה הדרדר לכך, הרי בעבר אני מניחה שהיו שם יחסים יותר טובים. ולפי מה שאת מציגה אינך רוצה להיפרד עכשיו ,בגלל הילדים.ולכן הייתי מציעה שהיות ואתם נימצאים יחד תנצלו המצב ללמידה מחודש של הכרות משותפת . ולצורך הענין אפשר ומומלץ להתיעץ עם איש מקצוע אשר ידריך אותכם שקשר הזוגי

19/04/2009 | 10:02 | מאת: נטלי

עדי שלום! אני נמצאת באותו המצב שלך,רק שאצלי המצב הזה הוא 21 שנה.אני נשואה עם 3 ילדים גדולים ואני רוצה לשתף אותך שב-10 השנים הראשונות הכל היה בסדר מבחינת אהבה ואושר אך באיזשהו שלב הכל נגמר. אין לי אהבה כלפי בעלי מיזה 10 שנים ואני לא מאושרת בכלל .הוא בחור טוב ואוהב אותי מאוד ויודע שאין לי אהבה כלפיו וגם לא מעונין להיפרד שזה עוד יותר מקשה .ואז את פשוט נשארת אובדת עצות ובוחרת להישאר בטוב שיש לך ולמען הילדים .מבחינתי צריך המון אומץ בשביל לפרק חבילה, ולא קל להתמודד לבד עם ילדים, נכון שאת חושבת על עצמך על האושר שאת רוצה ואני מבינה אותך כי אני למשל מאוד רוצה את החופש שלי.החיים לא כל כך ורודים אך בסופו של דבר בוחרים להישאר בטוב .את צריכה לעשות חושבים טוב טוב מה את רוצה מעצמך ולחשוב מה טוב לך ולילדים שלך. מקווה שמאז הסתדר לך ושיהיה לך רק טוב.אשמח לקבל תגובה.

02/06/2011 | 18:31 | מאת: גלי

ראשית אומר שאני מאוד מבינה ללבכן,אכן מצב מורכב.אבל יחד עם זאת לא הייתי מציעה לכן לעשות צעד פזיז ולהתגרש. אני אישה גרושה כבר עשר שנים ואם לבת גדולה ואני יכולה לאמר לכן שמנסיוני אין יותר מידיי "מציאות" בחוץ. ומי שמתחיל איתך כעת כשאת נשואה מסוגל לקבל רגליים קרות ולברוח ברגע שתהפכי לאישה פנויה. בקיצור מהנסיון האישי שלי (ולא רק שלי) ראיתי שיש ים של גברים זבל בחוץ ואם יש לך בעל שאוהב אותך כדאי לנסות לעבוד על הנישואים ולשקמם בכל דרך. חוץ מזה עליכן לזכור שתמיד בכל זוגיות יש מישהו שאוהב יותר, רוצה יותר, והשני פחות. זה מין מאזן בלתי מאוזן שכזה שקיים אצל הרבה זוגות. ואולי גם אצלכם. וגם כל מערכת יחסים מגיעה למצב של פחות ריגושים ממה שהיה בהתחלה.בקיצור-לחשוב טוב טוב! מאחלת לכן הצלחה בכל מה שתחליטו.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה