בעלי ובתו

שלום רב, אם העניין הנו סמפטום ליחסיכם, דהיינו שהוא מצוי רק ב"חלקיות משרה" בתוך המערכת הזוגית שלך, וזה מקרה אחד מתוך סדרה - אז מוצדק לקחת את כל החבילה ליעוץ מקצועי. אם מדובר רק בהטייה הזו כלפי הבת הגדולה, יתכן וטוב יהיה, כמו ששחקן ג'ודו יודע לנצל את המסה של היריב - שתלכי עם הזיקה החזקה הזו של בעלך, ותהיי שותפה למה שעובר עליו ביחס אליה. לאחר הכל, בת שנעשית בוגרת היא עניין שמעסיק מאד כל הורה. קחי את המצב כהזדמנות שלך להיות איתו "באש ובמיים". הפגיני סולידריות. תהיי "יועצת לענייני אמהות". והבט נוסף: יתכן ומערכת היחסים איתה אמור למקם את בעלך במיקום טוב יותר, מבחינה פסיכולוגית וסובייקטיבית שלו, בהשוואה למיקום בו נתפס בעיני הבת שלו (או חושב שנתפס כך) במהלך התקופה בה גדלה כילדה. "ניהול חשבונות" שכזה, דהיינו הרצון לתת פיצוי על תחושה פסיכולוגית של ריחוק או הזנחה - הנו עניין שראוי להבנה. גרושין מעלה תחושות אשם כלפי הילדים לאורך כל הדרך... כל טוב, ד"ר יוסי אברהם