זוגיות

אני נשואה פעם שניה לבעלי שאף לו אלה נישואים שניים. לשנינו ילדים מהסיבוב הראשון וביחד הולדנו אח קטן לכולם.מתחילת הקשר היו ביננו רווחים בכל מה שקשור לנסיון מיני. אני הגעתי ממקום שחור והוא ההיפך- ממקום של פתיחות והרפתקאות ותאווה אמיתית בלי גבול. הוא תמיד לימד, הסביר, והיה המוביל ואני תמיד- ולא משנה כמה ניסיתי,ניגררתי אחריו.מאז שנולד הקטן - 3 שנים -אני במגננה. יש לו טענות אלי כרימון על זה שאני לא יוזמת ולא רוצה ולא משקיעה ותיד הריבים ביננו כללו הערות מהצד שלו - שבסוף הוא יחפש בחוץ מה שלא יהיה לו בבית.תמיד זה זעזע אותי ויצאתי מעורי לחודש אח"כ וכשלא הרגשתי שזה מזיז לו או שהוא שם לב למאמצים שלי, נרדמתי שוב...המצב הזה נמשך 3 שנים.כמה פעמים עלה נושא יעוץ זוגי על ידי שנינו אבל זה לא יצא לפועל אף פעם. אני מריחה סוף למרות שזה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה והיום היתה ביננו שיחה שנאמרו בה דברים שזעזעו אותי וגרמו לי לחשוב אם המצב בכלל בר תיקון. בתור אחת שכבר פרקה משפחה פעם אחת, אני מרגישה כישלון בתחושות שלי ובחוסר היכולת שלי להתעורר ולעשות מעשה. אני גם לא בטוחה שאחרי כל כך הרבה טענות שאני שומעת על נושא הסקס - איך יכול להיות שכל היתר - לא נחשב. הרוח שלי ממוטטת ואני לא מוצאת את החשק לתקן כי אני לא בטוחה שהכל זה אני ובכלל מה זה משנה בגלל מי המצב הזה.אולי לגאוה אין מקום כאן אבל אני לא יכולה להתנתק מהמחשבה הזו שאני צריכה עכשיו לרוץ ולרדוף וליזום בבטריות לא נגמרות ואיפה אני כאן? העניין סבוך, ושנינו לא רעים ומבוהלים מהסיטואציה הזו. הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה שנישאר יחד כשני זרים רק כדי לא לפרק ובכלל אולי הכי גרוע זה לפרק. התחלתי לחשוב שאולי אצלי באמת משהו דפוק , אני מבולבלת ועייפה. אשמח לשמוע דעה מקצועית .

אני כותבת תגובה ב- 04:00 לפנות בקר כי כמוך כמוני. זה כאילו אצל גברים "תקשורת"= סקס. אל תעשי כלום בבית והכלל ותיתני סקס - את מלכה. אבל אם תעשי 150% ותזיפי ותתחמקי מסקס מפעם לפעם - את לא שווה כלום.