איך חוזרים למסלול??
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
כבר 11 חודשים שאני לא עובד לאחר שהתפטרתי מהחברה בה עבדתי. ב-4-5 חודשים הראשונים חיפשתי עבודה במרץ, הוזמנתי לראיונות ושומדבר לא יצא מיזה. בשלב הזה הביטחון שלי ירד ל-0 והתחלתי לחשוב "האם אני באמת לא מספיק טוב". לאחר מכן דרך חבר מצאתי עבודה,לא היה לי ניסיון בסוג עבודה הזאת, בהתחלה עברתי סוג של הדרכה, יצאתי לעבוד כמה פעמים עם אחד מעובדי החברה, ובשבילי זה היה ללמוד יותר מידי בפרק זמן מאוד קצר, כשביקשתי להאריך את זמן ההדרכה נענתי בשלילה ולא הייתה לי ברירה אלא לעזוב. אחר כך הגיע השלב שניסיתי לעבוד מהבית,ומהר מאוד הבנתי שגם מפה לא תבוא הישועה. לאחר מכן הגיעה התקופה שאני נמצא בה כיום...נכנסתי לסוג של הכחשה, התעלמות. הפסקתי לחפש עבודה, אפילו לשלוח קו"ח. והכי גרוע התחלתי להמר באלפי שקלים בחודש בכסף שאין לי. אני מרגיש שאיבדתי את הדרך, אני לא מאמין בעצמי, אין לי מוטיבציה ולא כוחות נפשיים לחזור לעבוד. למרות שאני רוצה ואפילו חיייייב לחזור לעצמי לפני שיהיה מאוחר מידי. מישהו כאן עבר משהו דומה ויכול לייעץ לי איך לצאת מהפלונטר הזה? איך חוזרים למסלול?? תודה.
חיפוש עיצה היא התחלה טובה, שמעידה על הרצון להחלץ מהמצב הקיים. אלא שהנטיה שלך להימור לא צריכה למוטט את סיכויי ההצלחה של המהלך שפתחת, ככה שמעתה והלאה עליך להסתמך רק על מומחים בעלי מקצוע ולא על אנשים טובים עם עיצות שבאות מרצון טוב. חפש פסיכולוג עם התמחות חברתית או תעסוקתית. נקודה. תשקיע את הזמן והכסף בבניית מהלך מובנה של התאוששות ואל תתפתה לקיצורי דרך או ארוחות חינם. כהתחלה תוכל להעזר במה שכתבתי על 'הכוון תעסוקתי' במדור על תעסוקה וקריירה באתר שלי www.dr-joseph.com כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
