עודף כוחניות

אני נשואה הרבה מאד שנים מגיל מאד צעיר נישואינו היו טובים לא יותר מידי ולא פחות מידי בעלי תמיד היה קצר רוח וחם מזג כל דבר קטן יכול להרתיח אותו בגדול ככה היו כל השנים ואני תמיד הייתי הצד המפייס המרגיע והשותק היום אני מרגישה שאיני יכולה לשאת יותר את העצבנות והזעפנות ובמיוחד הזעקות אלוהים כמה שהוא צועק ולא איכפת לו אם יש אנשים בסביבה זה לא מזיז לו וקוצר הרוח שלו והתחלתי לענות לו ומאז הנישואים שלנו על תקן של תשתקי ויהיה לך בסדר לא שתקת תענשי והוא יודע להעניש הוא מתעלם ממני ואין לו בעיה לכמה זמן הוא יפעיל את כל הכוח בצעקות עלבונות והתייחסות של פטרון מאד קשה לי כל חיי אני נשואה הדרך החוצה נראית לי מפחידה מה גם שאין לי שום בטחון כלכלי ואני מרגישה שהוא לא מכבד אותי הוא ממש מתנהג כגביר שלי אסור שתהיה דעה אחרת זה גם לא גבר שרוצה לדבר על הבעיות זה לא גבר שישאל אותי למה אני עצובה או לנסות לנחם ככה הוא היה כל הזמן ואני בגלל חוסר בטחון נשארתי והים לא יודעת מה לעשות אני לא מרגישה כבוד לעצמי בגלל הרכיכות שלי

שלום לך קראתי את שכתבת והרגשתי שדברת מתוך גרוני. חייתי במצב דומה לשלך (במקרה שלי היו עוד צדדים אפלים למשבר) הרבה מאוד שנים - יותר מידי!!!! גם אני הייתי במצב בו פחדתי לשבור את המסגרת, בלי בטחון כלכלי וגב אינושי ובגלל זה נשארתי "תקועה" במערכת ובלי אומץ לקום ולצעוק "די". לא פרטת אם יש לכם ילדים אבל אצלי הילדים היו אחת מהסיבות לכך שלא קמתי והלכתי. כשקראתי את פנייתך הרגשתי חובה אינושית לפנות אלייך ולהציע לך לדבר ולשתף מחוץ לפורום מאחר ואין אני רוצה לחשוף את עצמי מעל גביו. באם תרצי כתבי לי למייל האישי:[email protected] ואשמח לדבר. לי לא היה את מי לשתף וזה חסר לי מאוד ולכן אני מציעה לך אוזן ועצה מלמודת ניסיון.

אלפי נשים בארץ ומליוני נשים בעולם נמצאות במצב דומה. הגיע הזמן לעשות לזה סוף ןלהשמיע קול זעקה. לשים קץ לכל סממן של אלימות מילולית, נפשית ופיזית. אסור לפחד כי הנזק של "להשאר" מבערכת זוגית מכוערת כמו שאת מתארת גדול מהנזק של "לקום וללכת". אם יש לך ילדים, מה את משדרת להם???? כשרע, נשארים וסובלים "בשם שלום הבית"? שזה בסדר לחטוף צעקות, עלבונות והשפלות מבן הזוג? זה בסדר? זה מקובל? ואיזה דוגמא אישית נותן בעלך לילדייך שבשלב מסויים יהפכו בעצמם לבעלים??? ומה איתך??? לא מגיע לך חיים טובים יותר??? לא מגיע לך שייתנו לך את היחס והכבוד שאת ראויה להם???? לא מגיע לך לחיות בשקט ושלווה??? אם היה מדובר בהרגל - הייתי אומרת לך לנסות ייעוץ זוגי, אבל כאן מדובר באופי ולצערי אני לא מאמינה שבגיל כזה אפשר לשנות אופי של בן אדם. קומי ואל תפחדי -אם תשארי השלב הבא יהיה אלימות פיזית, ולא הגזמתי!!!!! יכול להיות שאם תתמהמהי כבר לא תהיה לך ההזדמנות לבחור לקום וללכת. בהצלחה, מאחת שתפסה את האומץ ובזמן

הייתי ממליצה לכם לפנות לייעוץ זןגי אם את מאמינה בקשר הזה ורוצה שהוא יצליח כמובן. ממליצה ל ך בחום על מטפלת מדהימה בשם נורית בן ארצי מאזור ת"א. תנסו אל תוותרו כי קצת קשה,אפשר להתגבר על זה ואפילו תראו שאין דבר משתלם מזה..תלמדו לוותר אחד לשניה,לתת כבוד ולא לבשתמש בכח או בטונים לא יפים..מניסיון זה מצליח וזה שווה הכל. שיהיה בהצלחה!

כל הכבוד על התשובה העניינית ועל האומץ לומר אותה בפורום בכובע של מטפל. לפעמים מעצבן את כל תגובות יפיי הנפשששולחות את כולם לייעוץ זוגי. צריך לדעת לפעמים להסתכל למציאות בעיניים ולהודות שזה נגמר. נכון, אפשר לטאטא מתחת למיטה ולשלם מחיר יקר של התפשרות כואבת ואיבוד חדוות הזוגיות לטובת שלום בית - אבל למה??? לפעמים מגיעים למצבים בהם האמון כבר לא נמצא, לא המשיכה ולא האהבה. יותר מידי דברים נאמרו ונעשו ודרושות שנים בשביל לנסות לשקם את שנהרס. לגברים שקוראים את תגובתי - מילים אי אפשר לקחת בחזרה והם שוקעות וצפות כלפעם מחדש. הן הורסות כל חלקה טובה במערכת הייחסים ואל תתפלאו (אלא שנוהגים לקלל ולדבר בחוסר כבוד אל בנות הזוג שלהן) אם יום אחד בת זוגתכם תקום ותומר "די". אתם מביאים את זה על עצמכם כי יש גבול כמה אפשר לספוג השפלות. ולבעלת המודעה: קומי - ויפה שעה אחת קודם.

כל הכבוד על התשובה העניינית ועל האומץ לומר אותה בפורום בכובע של מטפל. לפעמים מעצבן את כל תגובות יפיי הנפשששולחות את כולם לייעוץ זוגי. צריך לדעת לפעמים להסתכל למציאות בעיניים ולהודות שזה נגמר. נכון, אפשר לטאטא מתחת למיטה ולשלם מחיר יקר של התפשרות כואבת ואיבוד חדוות הזוגיות לטובת שלום בית - אבל למה??? לפעמים מגיעים למצבים בהם האמון כבר לא נמצא, לא המשיכה ולא האהבה. יותר מידי דברים נאמרו ונעשו ודרושות שנים בשביל לנסות לשקם את שנהרס. לגברים שקוראים את תגובתי - מילים אי אפשר לקחת בחזרה והם שוקעות וצפות כלפעם מחדש. הן הורסות כל חלקה טובה במערכת הייחסים ואל תתפלאו (אלא שנוהגים לקלל ולדבר בחוסר כבוד אל בנות הזוג שלהן) אם יום אחד בת זוגתכם תקום ותומר "די". אתם מביאים את זה על עצמכם כי יש גבול כמה אפשר לספוג השפלות. ולבעלת המודעה: קומי - ויפה שעה אחת קודם.