שאלת תם אל חכם, על רשע - מזאת שיודעת לשאול....
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני אמא לילדים האוהבת אותם בכל ליבי, שמחה בשמחתם ומשתדלת להיות משענת בכל רגע נתון ובכל מצב. לאור כל המקרים המזעזעים שאנו שומעים בתקשורת על התעללות הורים בילדיהם, לאור העובדה שאני עצמי ספגתי ייחס קר ומנוכר ממי שהיתה אמורה להיות משענת אם אוהבת עבורי ונמצאה כ "משענת קנה רצוץ" - וללא כל הסבר אינושי סביר/ קטן שבקטנים ולאור העובדה כי נחשפתי למקרה אישי של אדם מדהים.מקרה בו אביו התעלל בו נפשית ופיזית כבר מגיל צעיר. הרוע, הצורך לשלוט בצורה טוטאלית, ההנאה לראות אותו נשבר כל פעם מחדש, הנוכחות הקרה והמתעלמת, חוסר הרצון לעזור ולו במעט וחוסר היכולת להסתכל במציאות ולהודות "יש לי ילד מוכשר, ילד טוב לב, אהוב על הבריות, ובעל יכולות יוצאות מגדר הרגיל" - כל אלה מעידים על קנאת האב בבן. כל זה מעיד על פחד שמא הבן "יעלה" על אביו בכשרונותיו. שאלתי היא: האם העובדה שאבא מקנא בבנו ועושה הכל על מנת להקטין אותו ולסכל את הצלחתו מעידים על תופעה שמחוץ לטבע האדם הנורמלי? - הפרעה נפשית המצריכה טיפול? (האם יש יש שם מקצועי לתופעה?) או שמא מדובר בתכונת אופי כמו כל תכונה שלילית אחרת- ואין זה משום הפרעה נפשית של ממש? אגב, למה הורים אלה נוטים להכחיש את ההתעללות ולומר: "את/ה מדמיין/ת! לא היה ולא נברא! אנחנו היינו ועדיין הורים מדהימים שעשו בשבילך הכל - כל זה בזמן שאנו "סוחבים" את הצלקות שממאנות להגליד.... בשם כל הילדים הסובלים
קשה להכליל, אבל בד"כ הבעיה היא פחות בשל קינאה ויותר בשל כוחנות ושתלטנות של ההורה, שהיא לכשעצמה נובעת מהקושי להיות בעל ערך במישורים אחרים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם